בוקר וערב

עוד מים חמים אוּלַי, אומרת אָנָה המיילדת הזקנה

לא אל תעמוד סתם בפתח המטבח בן אדם, היא אומרת

לא לא, אומר אוּלַי

והוא מרגיש שחום וקור מתפשטים על עורו המצטמרר ואושר שוטף את כולו ונפלט החוצה כדמעות בעיניים כשהוא ממהר לכיריים ומתחיל למזוג מים מהבילים לקערת עץ מלבנית, מים חמים כאלה כן זה מה שצריך, חושב אוּלַי והוא מוזג עוד מים חמים לקערה והוא שומע את אנה המיילדת אומרת נראה לי שזה מספיק, היא אומרת ואוּלַי נושא את עיניו ורואה שאנה המיילדת הזקנה עומדת לצִדו ולוקחת מידיו את הקערה

אני יכולה להרים אותה בכוחות עצמי, אומרת אנה המיילדת

ופתאום נשמעת צעקה מרוסנת מהחדר ואוּלַי מביט בעיניה של אנה המיילדת הזקנה ומהנהן אליה ואפילו חיוך קטן מפציע על שפתיו כשהוא עומד ככה מולה

קצת סבלנות, אומרת אנה המיילדת הזקנה

אם זה בן נקרא לו יוהנֶס, אומר אוּלַי

עוד נראה, אומרת אנה המיילדת

יוהנֶס כן, אומר אוּלַי

על שם אבא שלי, הוא אומר

כן אין כל פסול בשם הזה, אומרת אנה המיילדת הזקנה