סל קניות
סל הקניות ריק
חזרה לחנות"זה ספר שגורם לך להיות אדם טוב יותר", כתב רון דהן ברשימת ביקורת על רומן הביכורים של ליסה רידצן, החוקרת מודלים של גבריות באזורים הכפריים בצפון שוודיה. היא קיבלה את ההשראה לכתיבתו מפתקים של הצוות שטיפל בסבהּ, שאותם מצאה לאחר מותו.
בּוֹ הזקן נשאר לבדו עם כלבו האהוב. אשתו אושפזה במוסד סיעודי, אבל בּוֹ משוחח איתה במחשבותיו וכך אנו נחשפים לעברו, ליחסיו עם אביו ועם בנו, לרגשותיו. הוא נהנה מביקורים של נכדתו ומשיחות עם חבר טוב, ומדי יום מגיע לבית צוות טיפולי, המסייע לו בשגרה. סיכומי היומן הלקוניים שכותב הצוות מעניקים לנו פרספקטיבות נוספות על חייו. גם בנו המסור מגיע לבקר. הוא מוטרד מהטיולים הארוכים שעורך אביו עם כלבו האהוב, וחושב שהגיעה העת להיפרד.
העגורים עפים דרומה, בתרגום משוודית של דנה כספי, הוא סיפור על אדם שמאבד את השליטה בחייו. המאבק שלו על כלבו הוא מלחמתו האחרונה. "יופי נדיר של כתיבה פשוטה, חפה ממניירות, חפה מקיטש ומדרמות גדולות", כתב רון דהן. "פשוט ניסוח מדויק של בני אדם המנסים לעשות כמיטב יכולתם בסיטואציה רגישה וקשה".
יום חמישי 18 במאי
אני מפנטז על נישולו מהירושה, לוודא שהוא לא יקבל שום דבר.
הוא אומר שהוא רוצה לקחת ממני את סִיקְסְטֶן לא רק למענו, אלא גם למעני. שאנשים זקנים כמוני לא צריכים להיכנס ליער ושכלבים כמו סיקסטן זקוקים לטיולים ארוכים יותר מהליכה הלוך ושוב בכביש מחוץ לבית.
אני מביט בסיקסטן שרובץ לידי על הספסל המרופד במטבח. הוא פוער את הלוע בפיהוק גדול, מתרווח ומניח את הראש על הבטן שלי. אני טומן את האצבעות הנפוחות שלי בפרווה שלו ומנענע את הראש מצד לצד. מה הוא בכלל יודע, החלאה הזה? אין שום סיכוי בעולם, הוא לא ישיג את מבוקשו.
אינגריד, שיושבת ליד שולחן המטבח, פולטת אנחה.
"אני לא יכולה להבטיח שום דבר, בּוּ, אבל אעשה מה שאני יכולה. כי זה לא בסדר, הדבר הזה," היא אומרת וממשיכה לכתוב ביומן מטפלי הסיעוד הביתי של הביטוח הלאומי.
אני מהנהן ומחייך חיוך קטן. אם יש מישהו שיכול לעזור לי עם סיקסטן, זאת אינגריד.
סל הקניות ריק
חזרה לחנותנא להזין את כתובת הדואר האלקטרוני שלך. אם יש לנו חשבון התואם את הכתובת, יישלח אליך מייל עם הוראות לאיפוס הסיסמה.
בחרו את סוג הפנייה ונשמח לעזור!
קבלו מאיתנו המלצות, הנחות ועדכונים