העגורים עפים דרומה

"זה ספר שגורם לך להיות אדם טוב יותר", כתב רון דהן ברשימת ביקורת על רומן הביכורים של ליסה רידצן, החוקרת מודלים של גבריות באזורים הכפריים בצפון שוודיה. היא קיבלה את ההשראה לכתיבתו מפתקים של הצוות שטיפל בסבהּ, שאותם מצאה לאחר מותו.

בּוֹ הזקן נשאר לבדו עם כלבו האהוב. אשתו אושפזה במוסד סיעודי, אבל בּוֹ משוחח איתה במחשבותיו וכך אנו נחשפים לעברו, ליחסיו עם אביו ועם בנו, לרגשותיו. הוא נהנה מביקורים של נכדתו ומשיחות עם חבר טוב, ומדי יום מגיע לבית צוות טיפולי, המסייע לו בשגרה. סיכומי היומן הלקוניים שכותב הצוות מעניקים לנו פרספקטיבות נוספות על חייו. גם בנו המסור מגיע לבקר. הוא מוטרד מהטיולים הארוכים שעורך אביו עם כלבו האהוב, וחושב שהגיעה העת להיפרד.

העגורים עפים דרומה, בתרגום משוודית של דנה כספי, הוא סיפור על אדם שמאבד את השליטה בחייו. המאבק שלו על כלבו הוא מלחמתו האחרונה. "יופי נדיר של כתיבה פשוטה, חפה ממניירות, חפה מקיטש ומדרמות גדולות", כתב רון דהן. "פשוט ניסוח מדויק של בני אדם המנסים לעשות כמיטב יכולתם בסיטואציה רגישה וקשה".