אוסף משיריו של המשורר והנשיא הסנגלי שהטביע את חותמו הייחודי על השירה הצרפתית-אפריקנית במאה ה-20. שירתו של לאופולד סנגור היא ססגונית וקצבית, ומדגישה את אנושיותו של האדם באשר הוא. מושג השחוֹרוּת (Négritude), שסנגור היה אחד מאבותיו, בא כאן לידי ביטוי פואטי רב עוצמה.
לאופולד סֶדַר סֶנְגוֹר (1906-2001), מגדולי המשוררים והוגי הדעות האפריקנים השחורים במאה העשרים ונשיאה הראשון של סֶנֶגל. "צומת הלבבות השחורים" מאפשר הצצה צנועה לעולמו של מי שהניח את היסודות לתנועת השְחוֹרוּת שנולדה בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 בחיקו של העולם הקולוניאלי הצרפתי, כתגובה אינטלקטואלית של שלושה משוררים צעירים שחורים לקולוניאליזם ולגזענות. אחד מהם היה לאופולד סדר סנגור, שכתב:
"אֵינִי שׂוֹנֵא אֶלָּא אֶת הַדִּכּוּי / לֶאֱהֹב אֶת עַמְּךָ אֵין פֵּרוּשׁוֹ לִשְׂנֹא / אֲנִי אוֹמֵר שֶׁאֵין שָׁלוֹם חָמוּשׁ / שָׁלוֹם תַּחַת דִּכּוּי, אַחֲוָה לְלֹא שִׁוְיוֹן / רְצוֹנִי הָיָה שֶׁכָּל בְּנֵי הָאָדָם יִהְיוּ זֶה לַזֶּה כְּאַחִים."
יצירתו והגותו של סנגור שומרת על רלוונטיות אוניברסלית מופלאה לימינו אלה ולא נס ליחו של הניסיון העיקש של המשורר, המדינאי והוגה הדעות לחשוב ולבטא הומניזם חדש וכלל-אנושי המבוסס על שוויון אמיתי.
מַסֵּכוֹת! הוֹ מַסֵּכוֹת!
מַסֵּכָה שְׁחֹרָה מַסֵּכָה אֲדֻמָּה, אַתֶּן מַסֵּכוֹת לָבָן-שָׁחֹר
מַסֵּכוֹת מְרֻבָּעוֹת דַּרְכָּן נוֹשֶׁמֶת הַנֶּפֶשׁ
אֲנִי מְבָרֵךְ אֶתְכֶן בִּדְמָמָה!
גַּם אוֹתְךָ אֲבָרֵךְ, וְלֹא כָּאַחֲרוֹן, אָב קַדְמוֹן בַּעַל רֹאשׁ הָאֲרִי.
אַתֶּן שׁוֹמְרוֹת עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה הָאָסוּר לִצְחוֹק אִשָּׁה, לְכָל חִיּוּךְ שֶׁמִּתְכַּמֵּשׁ
אַתֶּן מְזַכְּכוֹת אֶת אֲוִיר הַנֶּצַח הַזֶּה שֶׁבּוֹ אֲנִי נוֹשֵׁם אֶת אֲוִיר אֲבוֹתַי.
מַסֵּכוֹת שֶׁל פָּנִים לְלֹא מַסֵּכָה, נְטוּלוֹת כָּל גֻּמַּת חֵן וְכָל קֶמֶט
הַמַּרְכִּיבוֹת אֶת הַדְּיוֹקָן הַזֶּה, אֶת פָּנַי שֶׁלִּי הָרוֹכְנוֹת עַל מִזְבַּח הַנְּיָר הַלָּבָן
בְּצַלְמְכֶן, הַאֲזִינוּ לִדְבָרַי!
הִנֵּה דּוֹעֶכֶת לָהּ אַפְרִיקָה שֶׁל הַקֵּיסָרֻיּוֹת – אֵלֶּה הֵם פִּרְפּוּרֵי גְּסִיסָתָהּ שֶׁל נְסִיכָה אֻמְלָלָה
וְגַם אֵירוֹפָּה שֶׁאֵלֶיהָ נִקְשַׁרְנוּ בְּחֶבֶל הַטַּבּוּר.
