עוטה עור הנמר

מהדורה חדשה לתרגום העברי של האפוס הלאומי של גיאורגיה, נכס צאן ברזל של ספרות העולם, שבו מגולל המשורר שׁוֹתָא רוּסְתָוֶוילי, בן המאה ה-12, בלשון פיוטית רבת קסם סיפור על חיפוש אושר ואהבה, חרף נסיבות משפחתיות ופוליטיות המקשות לממשה.

הפואמה עוטה עור הנמר, ובה 1,669 בתי שיר, האוצרת בחובה מסרים - מהפכניים לזמנם - בשבח חירות האדם, עצמאות המחשבה ואחוות העמים. היא נאסרה לא אחת להפצה על ידי גופי שלטון ודת שמרניים, אך תורגמה ללשונות רבות וזכתה למעמד של קלסיקה בכל אחת מהן. תרגומה של הפואמה לעברית, בשנות השישים של המאה העשרים, נחשב לאירוע ספרותי של ממש. המשורר אברהם שלונסקי, שערך את עוטה עור הנמר במהדורה העברית המקורית (1969), שיבח אותו כ"תרגום מפואר, מלאכת מחשבת צרופה", והגדירו "לא רק מעשה של אומנות, אלא נס של ממש".

התרגום, פרי עמלו ואהבתו של בוריס (דב) גפּוֹנוֹב, אזל מן החנויות לפני זמן רב. המהדורה החדשה מבקשת להשיב חוב של כבוד הן ליצירתו של רוּסְתָוֶוילי והן למפעלו מעורר ההשתאות של גפּוֹנוֹב, ומצורף לה פתח דבר חדש מאת אורן ולדמן, המאיר את מקורות היצירה ואת הסיפור המרתק של תרגומה לעברית. היא מעוטרת בחלק מן האיורים המקוריים של מאמוקה תאוואכארשווילי, צייר החצר של המלך ליוואן השני, משנת 1646.