סיפורו המופלא של לָאוּרוֹ דה בּוֹסִיס (1931-1901), משורר, מתרגם, לוחם אנטי פשיסט וטייס נועז של טיסה גורלית אחת, עליה כתב:
"אנחנו לא יוצאים לצוד כִימֵרוֹת, אלא לשאת מסר של חירות לעם עבדים מעבר לים. אם להניח ללשון הדימויים שהיה עליי לנקוט כדי לשמור על ערפול באשר למקורו של המטוס, ליעדו האמיתי ולמשימתי — אנחנו טסים לרומא כדי להפיץ בשמיה את מילות החירות הללו, מילים שכבר שבע שנים הן נחשבות לפשע. ואכן, בצדק, שכן אילו היו מתירים את השמעתן, את השימוש בהן, הן היו מסוגלות לזעזע, למוטט את הרודנות הפשיסטית בתוך שעות ספורות".
הסופר הצרפתי, חתן פרס נובל, רומן רולן כתב: "קורבנו של לאורו דה בוסיס לא הועלה רק למען איטליה אלא למען העולם כולו, כלומר למעננו, למענכם, צעיריה של אירופה ואמריקה. אתם שאיבדתם את דרככם ומחפשים אותה באפלה, לאורו דה בוסיס מראה לכם אותה. במותו הוא גאל אתכם מוותרנותכם ומריפיון ידיכם".
תרגום מצרפתית ומאיטלקית, הערות ואחרית דבר: ראובן מירן
אי אפשר להעריץ את הפשיזם ובה בעת להלין על קיצוניותו. הפשיזם אינו קיים אלא בזכות קיצוניותו. קיצוניותו היא הלוגיקה הפנימית שלו. עבור הפשיזם, היגיון קיומו הוא להלל את הקנאות האלימה ולהכפיש את טוסקניני.