"אחד מתוך חמישה ספרים שכל מורה חייב/ת לקרוא", כתבה שולמית אלוני על הספרון שלפנינו, ואנחנו מוסיפות: ספר חובה לכל אחד ואחת.
בוקר חום מאת הסופר והפסיכולוג הצרפתי פרנק פבלוב הוא יצירה הכתובה בטון נינוח, משלבת ריאליזם ואלגוריה פוליטית, ומתארת דרך סיפור פשוט על שני חברים תהליך שבו בני אדם מאפשרים למשטר עריצות להשתלט על חייהם ולפרק את החברה. זהו ספרון נגיש לכל קוראת וקורא בכל גיל, ובו טקסט קולח המעורר למחשבה עד היכן עלולה להוביל אדישותם של בני האדם. הספר נוגע בגזענות, אי-סובלנות ופגיעה בזכויות האזרח, והומלץ על ידי משרד החינוך כחומר לימוד באזרחות.
האלגוריה נכתבה ב-1998 וזכתה להצלחה רבה בשנת 2002, עם עלייתו לכותרות של מנהיג הימין הקיצוני בצרפת ז'אן מארי לה פן. הספר, שנמכר בצרפת ביותר ממיליון עותקים, ראה אור לראשונה בעברית בהוצאת נהר ספרים בספטמבר 2003 (היה זה הספר הראשון שפרסמה ההוצאה). לאחר חמש מהדורות הספר אזל, וכאן במהדורה מתוקנת (2008) וערוכה מחדש בידי המתרגם ראובן מירן ובעיצוב חדש.
ישבנו כשרגלינו פשוטות לשמש ולא ממש דיברנו, צ'רלי ואני. סתם החלפנו בינינו כמה מחשבות שחלפו לנו בראש, בלי שאף אחד מאתנו באמת שם לב למה שהאחר סיפר. היו אלה רגעים מענגים שבהם הנחנו לזמן לחלוף בעודנו לוגמים בנחת את הקפה שלנו.
כשהוא סיפר לי שהיה עליו להזריק לכלב שלו, זה הפתיע אותי, אבל לא יותר מזה. כלב חביב שמזדקן רע זה תמיד דבר עצוב, אבל כשהוא כבר בן חמש עשרה, צריך להתרגל לרעיון שביום מן הימים הוא ימות.
"אתה מבין, לא יכולתי להעביר אותו בתור חוּם," אמר צ'רלי.
"טוב, מה לעשות, לברדור זה לא בדיוק כלב חום, אבל איזו מחלה הייתה לו?" שאלתי.
"זאת לא השאלה. הוא פשוט לא היה כלב חום, זה הכול."
"אוי, לא, אז עכשיו זה כמו עם החתולים?"
"כן, בדיוק אותו הדבר."
