ד"ר גארין, גבר נאה ורופא נמרץ, צריך להגיע לכפר מרוחק שמגפה מסוכנת מכה בו, כדי לשים לה קץ בעזרת החיסון שבידו. בחוץ משתוללת סופה, ובלית ברירה הוא עולה על מגלשת שלג המונעת בכוחם של חמישים סוסונים. הסופה מתעצמת, והדרך לכפר נהיית מסע רצוף אירועים דרמטיים וסוריאליסטיים, משובץ מפגשים יוצאי דופן.
סופה הוא הספר השלישי של ולדימיר סורוקין הרואה אור בהוצאת לוקוס, בתרגומה של פולינה ברוקמן. בספר משתמש סורוקין, מחשובי הקלסיקונים הרוסים הפועלים כיום, במוטיבים של גוגול ובולגקוב כדי לשרטט בווירטואוזיות את הקווים הדיסטופיים שיאפיינו את המעצמה הרוסית השוקעת.
"עליך להבין, אני מוכרח לנסוע!" נופף פלָטֹון אילְאיץ' בידיו בחמת זעם. "חולים מחכים לי! חו־לים! מגפה! זה אומר לך משהו?!"
המפקח על תחנת הדואר הצמיד את אגרופיו למותנייתו שנתפרה מפרוות גירית ורכן קדימה:
"כיצד זה לא נבין? כיצד לא נבין? עליך לנסוע, אני מבין היטב, אדוני. אבל אין ברשותי סוסים, ועד מחר לא יהיו לבטח!"
"אבל איך ייתכן שאין לך סוסים?!" זעק פלטון אילאיץ' וכעס צלצל בקולו. "מה התועלת בתחנה שלך, אם כך?"
"זו בדיוק התועלת, שהסוסים אזלו כולם ולא נותר אפילו סוס אחד, אף לא אחד!" חזר ואמר המפקח בקול רם, כמדבר עם חירש. "אלא אם כן בערב ייפלו עלינו מהשמים, בדרך נס, סוסי דואר. אבל לך תדע מתי זה יקרה."
