סל קניות
סל הקניות ריק
חזרה לחנות"הסוגה הספרותית האהובה עליי ביקום היא פרוזה של משוררים, והספר הזה הוא דוגמא מופתית ומורכבת שלה", כתבה סיון בסקין, מתרגמת מעבר בטוח – פרוזה אוטוביוגרפית מלהיבה במקוריותה מאת אחד מגדולי המשוררים של השפה הרוסית, חתן פרס נובל לספרות, בוריס פסטרנק (1890–1960).
לקראת גיל ארבעים חש פסטרנק שחייו, כמו חיי ארצו וחיי התרבות האירופית בכללותה, עומדים בפני שינוי חד. פסטרנק היה זקוק לשפה חדשה, והחליט לתאר בפרוזה את התחנות החשובות בשנותיו הראשונות כצעיר ההופך לאמן.
חלקה הראשון של היצירה מוקדש לסיפור עזיבת העיסוק במוזיקה וחוסה בצלו של המלחין אלכסנדר סקריאבין. חלקה השני – לעלייתה ונפילתה של הפילוסופיה בחייו של הסטודנט הצעיר פסטרנק, שלומד בגרמניה אצל הפילוסוף הרמן כהן. הדמות הדומיננטית בחלק השלישי היא המשורר ולדימיר מיאקובסקי. בספר, המוקדש למשבר שחווה פסטרנק בכל אחד מתחומי עיסוקו הקודמים, הוא פורש את מחשבותיו האקטואליות להפליא על טיבן של היצירה, האמנות וההתבגרות האינטלקטואלית.
בבוקר קיצי חם של שנת 1900 יוצאת מתחנת קוּרְסְקי רכבת מהירה. רגע לפני היציאה ניגש אל החלון מבחוץ מישהו בחולצת מעטפת טירולית שחורה. לצידו אישה גבוהה. ככל הנראה, היא אִמו או אחותו הבכורה. הם מדברים עם אבי על משהו ששלושתם מעורבים בו במידה זהה של חמימות הלב, אולם האישה מחליפה עם אִמי לסירוגין מילים ברוסית, ואילו האיש הלא־מוכר מדבר על טהרת הגרמנית. אף על פי שאני שולט בשפה זו שליטה מושלמת, מעולם לא שמעתי אותה כך. על כן כאן, ברציף ההומה, בין שני צלצולים, הזר הזה נדמֶה בעיניי כצללית בין גופים, כבדיה במעבֶה העולם הלא־בדוי.
סל הקניות ריק
חזרה לחנותנא להזין את כתובת הדואר האלקטרוני שלך. אם יש לנו חשבון התואם את הכתובת, יישלח אליך מייל עם הוראות לאיפוס הסיסמה.
בחרו את סוג הפנייה ונשמח לעזור!
קבלו מאיתנו המלצות, הנחות ועדכונים