סל קניות
סל הקניות ריק
חזרה לחנותהעיקר לקום לבוקר חדש
אביבה סיגל
"אנחנו נראים כאילו בסדר, כי אנחנו חזקים, מדברים ואפילו צוחקים, אבל אני קוראת לעצמי טראומה מהלכת. לכן היה לי כל כך חשוב לתאר מה הרגשתי, מה קית' הרגיש, איך אנשים בני 60 פלוס מוצאים את עצמם במנהרות, במקום הכי חשוך שיכול להיות", אמרה עם פרסום ספר זכרונותיה אביבה סיגל, שנחטפה בשבעה באוקטובר 2023 לעזה, שהתה 51 ימים בשבי החמאס, ומאז שובה ציפתה לבעלה, שהוחזר לארץ רק לאחר 484 ימים ארוכים־ארוכים.
מגב העיקר לקום לבוקר חדש:
סיפורה של אביבה – רעיה, אם, סבתא ואשת חינוך לגיל הרך, מסופר באופן כמעט ויזואלי, הודות לכוח זיכרונה המפורט. בסקרנות, בכנות כואבת ובחדות מבט היא משחזרת את האירועים ומתארת את המראות בעיר הזרה ואת התנהגות המחבלים־השובים, שליחי הרוע. בעודה עומדת על משמר ההישרדות, היא דואגת לבעלה הפצוע, וכולה אחוזת חרדה לבנה, שנותר בקיבוץ וגורלו אינו ידוע לה.
תיאורי היומיום במנהרות ובבתי המסתור מהדהדים את שאון המלחמה הניתכת בחוץ ויוצרים תיעוד מרתק, אנושי, רב־עוצמה ומלא אהבה לקית' ולשותפותיהם הצעירות לגורל. יותר מכול, מרעיד את הלב ניסיונה הבלתי מתפשר לשמור על צלם אנוש גם בבור צלמוות.
מתוך העיקר לקום לבוקר חדש
שם, בשבי, על השמיכה המעופשת, צצו בי רסיסי מחשבה שיום אחד, כשנצא לחופשי, אעלה על הכתב את כל מה שעבר עלינו.
המחשבה על הכתיבה נולדה בי מחדש זמן־מה אחרי השחרור. היא ניחמה אותי, נתנה לי כוח, ובו־בזמן הפתיעה אותי. מה, אני, אביבה, אכתוב? הכתיבה לא היתה מעולם בתוכניות שלי, מעולם לא היתה המפלט שלי בשעות מצוקה.
בשבועות הראשונים אחרי שהשתחררתי, דברים אחרים עמדו במרכז עולמי, ובמיוחד הדאגה לקית' ולשאר החטופים שנשארו בשבי. נזקקתי לזמן כדי להתאושש. יום רדף יום, ובוקר אחד מצאתי על שולחני פתק בכתב ידה של בתי אילן:
אימוש, אני אוהבת אותך מאוד.
חיכינו לך כל כך, התפללנו,
האמנו, והנה את פה!
ידעתי שתחזרי, לא היה לי ספק בכך.
את חזקה ואת מדהימה והולכים להיות לנו מלא רגעים מאושרים ביחד.
אבא תכף חוזר, אני בטוחה בזה.
שמתי לך פה מחברת.
תכתבי בה את כל מה שאת רוצה, דברים טובים ורגעים קשים.
אוהבת אותך הכי בעולם,
אילן
נדהמתי. איך אילני המתוקה שלי הבינה שזה מה שעלי לעשות?
עוד מידע
הוצאה לאור
ידיעות ספרים
פורמט: כריכה רכה
שנת הוצאה: 2026