סל קניות
סל הקניות ריק
חזרה לחנותמסע הגרוטאה המתגלגלת
פרנסיס סקוט פיצג'רלד
הוצאת נהר בעריכת ראובן מירן ממשיכה לפנק אותנו בתרגומים מיצירותיו של פרנסיס סקוט פיצג'רלד, ועכשיו סיפור מסע של הזוג המפורסם ביותר בספרות האמריקאית בגרוטאה יוקרתית שידעה ימים טובים יותר - מסע של 1,510 מיילים מקונטיקט לאלבמה, עשרים ושבע וחצי שעות של הרפתקה משעשעת, עוקצנית, מושחזת
הנסיעה התקיימה בקיץ 1920 ופיצג'רלד מנצל את המסגרת לתיאורי טבע מרתקים לאורך הדרך, לתיאור האנשים שבהם נתקלים וההרפתקאות שחווים בני הזוג, ומתוך כך משתקף המתח הפנימי המתמיד בין שלוש הדמויות הקבועות בסיפור: זלדה, סקוט ומכוניתם, הגרוטאה המקרטעת. המבנה של סיפור מסע מאפשר למחבר לתאר בהומור ובציניות את המתחים הבין־גזעיים בין לבנים לשחורים, את תחושת העליונות של הצפון כלפי הדרום, את המשבר שפקד את הדרום, שלא התאושש עדיין ממלחמת האזרחים, וכמובן את יחסיו המורכבים, בלשון המעטה, עם אשתו.
מסע הגרוטאה המתגלגלת מצטרף לז'אנר סיפורי מסע ברחבי ארצות הברית שנכתבו על ידי כמה סופרים אמריקאים בעלי שם כמו טום וולף, ג'ק קרואק ואחרים.
מתוך מסע הגרוטאה המתגלגלת
קרני השמש שדגדגו את עיניי העצומות בשעה האחרונה היכו אותן לפתע כמכות פטיש רחבות. החדר התמלא באור והצללים על גבי הקירות התחלפו לצערי באור בוהק של שעת הצהריים.
התעוררתי לעולם הנורמלי של מדינת קונטיקט.
כפי שהיה ברור, זלדה כבר הייתה ערה, כי תוך דקה היא נכנסה לחדרי בעודה שרה בקול רם. שיהיה ברור: כאשר זלדה שרה בקול נמוך – אני נהנה להקשיב; אבל כאשר היא שרה בקול רם, גם אני שר בקול רם לצורך הגנה עצמית. כך התחלנו לשיר שיר על אודות ביסקוויטים. השיר עסק בכך שבמדינת אלבמה כל האנשים הטובים אוכלים ביסקוויטים אלה לארוחת הבוקר וזה הופך אותם לאנשים יפים, נעימים ושמחים – ואילו במדינת קונטיקט כולם אוכלים בֵּייקון, ביצים וטוסט – וזה הופך אותם לזעפנים, משועממים ואומללים – בייחוד אם במקרה הם אנשים שגדלו על ברכי הביסקוויטים.
לבסוף השיר הסתיים ואני שאלתי אם היא בקשה מהמבשלת –
"אוי, היא אפילו לא יודעת מה זה ביסקוויט," נכנסה זלדה בבוטות לדבריי "והלוואי שבכלל היו לי קצת אפרסקים."