תפרחת של עלטה

מבחר משיריהם של שלושה עמודי תווך בשירת המאה העשרים באיטליה (שניים מהם חתני פרס נובל לספרות) – ג'וזפה אונגרטי, סלווטורה קווזימודו ואאוג'ניו מונטאלה – בתפרחת של עלטה, הספר התשיעי בסדרת ה־21 – קלאסיקות לאלף השלישי. תרגם: אסף בנרף.

כָּל אֶחָד לְבַדּוֹ בִּלְבָבָהּ שֶׁל הָאָרֶץ
בָּקוּעַ בְּקֶרֶן חַמָּה:
וּמִיָּד עֶרֶב.
שיר קצר זה של סלווטורה קווזימודו יכול לשמש כעין מוטו לספר. הוא מבטא את משברו הקיומי של האדם במאה העשרים, העזוב לגורלו והנקרע לגזרים בין אור לבין חושך, והוא מייצג את הלך הרוח השירי ביצירתם של משוררי האסופה: שירה אקזיסטנציאליסטית, עמוסה בסמלים, העושה שימוש ישן וחדש באלמנטים המוזיקליים והמבניים.

ג'וזפה אונגרטי (1970-1888) פרץ לתודעה הציבורית כמשורר עם שירי הגירה ומלחמה. שיריו אלה נראים "מעורטלים" ומאופיינים בשורות קצוצות ובהיעדר כל פיסוק.
סלווטורה קווזימודו (1968-1901) חתן פרס נובל לספרות לשנת 1959. מוכר בעיקר בזכות שיריו מהתקופה ההרמטית, שירים מעורפלים ולעתים אף סתומים למראה.
אאוג'ניו מונטאלה (1981-1896) חתן פרס נובל לספרות לשנת 1975. התפרסם בשיריו האקזיסטנציאליים, המביאים אל קדמת הבמה את העול הנגזר מן הקיום ומידיעת המוות.