סל קניות
סל הקניות ריק
חזרה לחנותהכרך החמישי בסדרת מחזותיו המקובצים של חנוך לוין, הכולל מחזות שכתב בשנים 1995-1991: הופס והופלה; האשה המופלאה שבתוכנו; הזונה מאוהיו; פעורי-פה; הכובש.
הזונה מאוהיו – מערכה ראשונה, תמונה 1
ערב סתיו. פינת רחוב. הויביטר, ברונצצקי.
הויביטר: [לעצמו]
שני יצרים עזים מתגוששים בי:
אני רוצה לדפוק זונה, אבל מצד שני
חבל לי על הכסף.
בכל יום אחר היה מכריע כובד ה"חבל";
היום, יום-ההולדת השִׁבעים שלי,
כוחות-חיים רעננים פורצים אצלי לחגוג,
על כן הכף נוטה: לדפוק!
[לברונצצקי]
זונה, אני קבצן,
כמה את לוקחת?
אל תגזימי במחיר.
שנינו מאותו ענף –
קצת הבנה. בקיצור:
יש לי יום-הולדת
ואני מפנק את עצמי במתנה,
קצת אהבה לא יקרה, קצת חום.
ברונצצקי: וכוח, סבא, יש?
הויביטר: יש כוח, יש טכניקה,
תתפלאי, דודה, מנערים אותי קצת
והפקק עף מהבקבוק.
ברונצצקי: התעריף הוא מאה שקל, פה, בחצר.
הויביטר: מאה?! מה אני, תייר?
אני מפֹּה, אומרים לך, דודה,
מהשלולית שלך!
ברונצצקי: אל תאמץ אותי למשפחה כל כך מהר;
התעריף הוא מאה שקל בחצר.
הויביטר: הביטי בי, קצת היגיון:
אני נראה לך בן אדם של מאה שקל?
ברונצצקי: מבלי לפגוע בזכויות, סבא,
כמה היה לך בראש?
הויביטר: זהו, שבגלל יום-ההולדת
חשבתי לקבל את זה במתנה.
סל הקניות ריק
חזרה לחנותנא להזין את כתובת הדואר האלקטרוני שלך. אם יש לנו חשבון התואם את הכתובת, יישלח אליך מייל עם הוראות לאיפוס הסיסמה.
בחרו את סוג הפנייה ונשמח לעזור!
קבלו מאיתנו המלצות, הנחות ועדכונים