ההולכים בחושך ואחרים - מחזות 7

רווקים ורווקות – תמונה 1

[זניידוך ופלוציקה יושבים עגומים, בבגדים תחתונים, על המיטה, כתפיהם שמוטות]

זניידוך: [לקהל]

אותה אני לא אוהב. בעוד חודשיים אנחנו מתחתנים. ככה זה.

[נאנח ומשתרע על המיטה. מפנה את גבו אליה ומתכונן לישון. היא מטלטלת אותו, נצמדת אליו, רוכבת על אזור חלציו, נוהמת מתשוקה. הוא פונה לקהל]

ותמיד צועקים, מייללים, מתפתלים, היסטריה, ואני דווקא אוהב את זה אירופאי, כמו בהלוויה אנגלית – שקט גמור, ערפל קל, מכניסים לבור, המהום קצר, והביתה.

[מפנה את גבו אליה, מנסה להירדם. היא שוב מתחילה לטלטל אותו. הוא מתיישב. לקהל]

היא לא ממש יפה. לא ממש מושכת, לא, לא ממש. גם אני לא ממש משהו. ואיכשהו הכל לא כל-כך ממשי, וכל החיים קצת, איך לומר... אתה חי, נכון, אבל הממשות כאילו בורחת. שטות. חבל.