סל קניות
סל הקניות ריק
חזרה לחנות"היצירה הכי משמעותית שכתבתי עד היום", כתבה אוריין צ'פלין, מחברת רבי המכר ארבע שעות ביום ומשהו קורה לבלה, על הסיפור של כרמן, שרואה אור לאחר כמעט שלוש שנים של תחקיר, כתיבה ועריכה.
כּרמן עוגן, כמעט בת 27, נפרדת במפתיע מבן זוגה ובוחרת להיות אחות פליאטיבית שמלווה אנשים אל סוף חייהם. מה הסיבה לשינוי ואיך היא קשורה להחמצה מפעם – מה שקרה לה עם ורשה, זקן ערירי שגר בדירה מול הוריה ובאביב של כיתה ה׳, סיפר לה, ערב אחרי ערב, את סיפורו הלא יאומן כילד בשואה?
את המסע של כּרמן מלַווים החיים והמתים, ההווה והעבר. הם נחשפים לנגד עינינו דרך סיפוריהם של מטופליה, הלומדים כיצד להיפרד ומגלים באוזניה את ערכם של חייהם, ודרך אירועים המלַווים את כרמן מילדוּתה, בסיפור על כוחם של החיים ועל כוחו של סיפור להיות מסופר ולהביא הקלה ותיקון.
רות היא האישה הראשונה שליוויתי, בלי חונכת, אל הסוף.
היא בת ארבעים ושמונה והיא אמא חד־הורית של פלא, נערה בראשית גיל ההתבגרות, עם חולצת טריקו גזורה וג'ינס קצר, וחיוך נבוך שחושף שיניים נתונות בגשר. "אַת הבת של רות?" שאלתי אותה כשהגעתי נרגשת והיא לִכסנה אליי מבט, הסיטה קווּצת שיער ממצחה ואמרה, "כ..." בלי לסיים את המילה. פלא הייתה אִתי, יוצאת ונכנסת. רות שכבה על המיטה הגדולה. החדר היה פשוט, נזירי כמעט, המיטה מיטת ברזל, כוננית אחת ניצבה בצִדה הימני ועליה עמדו ממוסגרות שתי תמונות. זיהיתי באחת את פלא, נערה יפה עם תלתלים בצבע דבש ועיניים ירוקות גדולות. כשהיא מחייכת נפערת גומה עמוקה בלחיה השמאלית, ובתמונה השנייה, אמא צעירה אוחזת בזרועותיה תינוקת בהירת עיניים. התינוקת כמו נבלעת בתוך החיבוק של אִמהּ. האישה הצעירה זקופה מאוד ויש לה חיוך מאושר. ניחשתי שזו תמונה של שתיהן, של רות ופלא, למרות שקשה היה לי להאמין שהאישה הכחושה והחיוורת ששכבה על המיטה היא אותה אישה צעירה ומלאת חיים מהתמונה. חישבתי מהר בראש, התמונה כנראה צולמה בסך הכול לפני קצת יותר מעשור, ועכשיו פלא כבר נערה ומהאישה הקורנת בתמונה לא נותר דבר פרט לעיניה היפות. מרגע שהגעתי, רות הלכה ונעשתה קטנה.
סל הקניות ריק
חזרה לחנותנא להזין את כתובת הדואר האלקטרוני שלך. אם יש לנו חשבון התואם את הכתובת, יישלח אליך מייל עם הוראות לאיפוס הסיסמה.
בחרו את סוג הפנייה ונשמח לעזור!
קבלו מאיתנו המלצות, הנחות ועדכונים