אביב משוגע הוא טקסט מרתק - בשני קולות - על הכוחות האלימים הפורעים בנו מבפנים; סיפור על זעם ואהבה, הזיה ומציאות, שייכות ונבדלות.
הספר צולל אל עולמו הסוער של צעיר רגיש, החווה התקף פסיכוטי בגיל 17, ומתאר אירועי קצה לאורך שנות העשרים של חייו. מתוך מודעות עצמית שבצדה הומור, מוזיקה ושירה של הסיקסטיז והסבנטיז מעניק הכותב קול למי שלרוב קולו אינו נשמע.
בחלקו השני של הספר מופיע קולה של אמו, העונה לו ומעבה את סיפור המשפחה. בפרגמנטים מרעידי לב היא נוגעת בחוויית ההורות ברגעי משבר.
חנן אלומה, יליד 1992, הוא מוזיקאי ויוצר. אלבום הבכורה שלו, "עיתוי מושלם", הופיע בשנת 2020. נרי אלומה היא סופרת ועורכת, זכתה בפרס זאב על כתיבתה לילדים.
על העטיפה: עמידת ראש, אורלי מיברג.
אני מזדחל בנבכי בית חולים העמק בעפולה, מבקש מאמא שוב ושוב שתחזיק לי את היד. היא נעתרת אך פניה עצובות. יש בה משהו ממני. אולי היא חלק מתוכי, חלק עצוב ומפוחד.
"מתי חוזרים הביתה?" אני שואל.
"כבר אמרתי לךָ, אנחנו מחכים שהרופא יבדוק אותך. צריך לשלול כמה דברים."
אני לא מבין מילה. לָמה מחכים לרופא ולמה הוא לא יכול לבדוק אותי עכשיו ומה זה בכלל "לשלול"?
"בואי נלך הביתה," אני חוזר שוב ושוב.
***
בכיתָ – הנקתי. בכיתָ – החלפתי. בכיתָ – שרתי, חיבקתי, נדנדתי. בכיתָ – בכיתי. בכיתי – צרחת. צרחתָ – לקחתי, יצאתי, הלכתי. החושך לעג לי. מעל האסם ראש ירח עגול נתלה, שבור-מפרקת. חרקו גלגלי-עגלה וְתַחְתָּם מדרכה יגעה וקשה נאנקת.
נרדמתָ – חזרתי. הרמתי – בכיתָ. בכיתָ – צעקתי, קיללתי, גידפתי. עצמתי עיניי, לא רציתי לקום עוד, וקמתי. בבוקר הבטתי בךָ בשנתך: כליל-שלמות שכזה מעולם לא ראיתי. ריסים ארוכים, מרעידים, מסתירים את המִפלץ שכמעט והייתי.
