בשלושה-עשר מונולוגים, המבוססים על שיחות שקיימה בת קיבוץ שריד, אוריין צ'פלין, עם נשים בנות דורות שונים מכל התנועות הקיבוציות, נפרשים חייהן כאימהות בקיבוץ.
במסגרת החינוך המשותף בקיבוצים, תפקידי האימהוּת המסורתיים נמסרו לידיים אחרות: רחצה, הלבשה, האכלה, השכבה לישון והשכמה בבוקר, טיפול בילד חולה - את הכול עשתה המטפלת בבית הילדים, שבידיה הופקדה למעשה הסמכות האימהית.
מה מרגישה אמא שפוגשת את ילדיה לזמן קצוב, ארבע שעות ביום? כיצד חוו האימהות הללו את המציאות של הפרידה והניתוק? כיצד הושפע הקשר שלהן עם ילדיהן? את הספר חותמת אחרית דבר מאת פרופ' אריאלה פרידמן, מחברת הספר מחוברות - אימהות ובנות (הקיבוץ המאוחד 2011).
