אמנות ללא נחת

מה הופך יצירת אמנות לדבר החורג מהפסיכולוגיה של האמן? מה מושך אותנו ביצירת האמנות? מהו שדה ההתרחשות של יצירת האמנות? כיצד נתאר את יצירותיו של הגאון? האם היופי מסתיר או חושף? האם האמנות מעוררת בנו הנאה ועונג בלבד, או גם אי-נחת ומועקה?

בשאלות אלה ובאחרות עוסק הספר, שכותרת המשנה שלו היא "הרצאות על פסיכואנליזה ואמנות", ובו פורשת רות רונן עקרונות יסוד בקריאה פסיכואנליטית של האמנות.

כבר זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, נדרש לאמנות לא כדי להעמיד לה פירוש בעזרתם של מושגים פסיכואנליטיים אלא כדי להיעזר בה בניסיונו ללמוד על "הנפש". האמנות, במסגרת זו, נתפסת כסוג של פתרון, של המצאה אשר אינה כפופה בהכרח לרמת המשמעויות והסמלים. כשמתבוננים ביצירה כבסימפטום, וכשבוחנים את היחס בין יצירת האמנות לדחף וללא-מודע, מתבררים יסודות כוח המשיכה של האמנות.

רות רונן היא פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב, ועיקר עיסוקה בפילוסופיה של האמנות ובפסיכואנליזה.