סיפור מסתורין קצר בארבע עלילות, המסופר כראשומון ומגולל מנקודות מבט שונות את סיפורו של פרנסיס רייבן - סייס מוכה גורל הנמלט מאישה שרודפת אותו בחייו ובחלומותיו.
המתרגם יהונתן דיין והוצאת מקום לשירה מפנקים אותנו בתרגום ראשון לעברית של הנובלה אשת החלום שכתב ב-1863 וילקי קולינס, מאבות סיפור המסתורין ואחד המנסחים החשובים של הריאליזם בספרות האנגלית המודרנית. הנובלה נדה בין יד המקרה ליד הגורל, ובין שמועה לאמונה טפלה, "באה ממסתורין ולמסתורין שבה", ומותירה אותנו, הקוראות והקוראים, עם פליאתם ומבוכתם של מי שאינם יודעים אם ערים הם או חולמים.
מי אני? ודאי תשאלו.
דומה שזמן רב עומד לרשותי להשיב. דבר אינו קורה, ואיש אינו מופיע לקבל את פנינו. הרשו לי אפוא להציג אותי ואת אשתי.
אני הוא פרסי פירבנק - ג'נטלמן אנגלי - גיל (בואו נאמר) ארבעים - פטור ממשלח יד - דעות פוליטיות מתונות - גובה ממוצע - חזות נאה - מזג נוח - הרבה כסף. אשתי היא גברת צרפתייה. היא נקראה מדמואזל קלוטילד דלורז', כשהוצגתי לפניה לראשונה בביתו של אביה בצרפת. התאהבתי בה... באמת שאיני יודע מדוע. ייתכן שהבטלה המוחלטת שבה הייתי שרוי באותה עת הובילה לכך, לא היה לי שום דבר אחר לעשות. ואולי זה קרה מפני שכל ידידיי אמרו לי שהיא האישה האחרונה שעליי להעלות בדעתי להינשא לה. יש להודות שלמראית עין אין שום דבר משותף בין גברת פירבנק וביני. היא אישה גבוהה; שחורת שיער; עצבנית, רגשנית, רומנטית; בכל דעותיה היא נתפסת לקיצוניות. מה יכולה אישה כזאת למצוא בי? מה יכול אני למצוא בה? איני יודע יותר מכם. באורח מסתורי כלשהו אנו מתאימים זה לזו תואם מושלם. אנחנו נשואים כבר עשר שנים, והחרטה היחידה שלנו היא שלא הבאנו ילדים לעולם. איני יודע מה אתם עשויים לחשוב; בעיניי אלה הם, בסך הכול, נישואים מאושרים. עד כאן סיפרתי על אודותינו. השאלה הבאה היא - מה הביא אותנו לחצר הפונדק? ומדוע עליי לשמש פועל אורווה ולהשגיח על סוסים?
