ואיש לא חיבק את הים

בלדה מונולוגית

הֵיכָן אַתְּ, הֵיכָן אַתְּ בִּתִּי,
בְּתוֹךְ הַחֹשֶךְ הַגָּדוֹל?

הֵיכָן אַתְּ, הֵיכָן אַתְּ אִמִּי,
שֶׁאֵינֶנָּה כְּדֵי לִשְׁאֹל:

הֵיכָן אַתְּ, הֵיכָן אַתְּ בִּתִּי?
אָנָּא, הַשְׁמִיעִי קוֹל:

הֵיכָן אַתְּ, הֵיכָן אַתְּ בִּתִּי,
שֶׁיֶּשְׁנִי עֲבוּרֵךְ לִשְׁאֹל:

הֵיכָן אַתְּ, הֵיכָן אַתְּ בִּתִּי?
אָנָּא, הַשְׁמִיעִי קוֹל:

הִנְנִי, הִנְנִי אִמִּי,
בְּתוֹךְ הַשֶּׁקֶט הַגָּדוֹל.

ואיש לא חיבק את הים

וְאִישׁ לֹא חִבֵּק אֶת הַיָּם
בְּשָׁכְבוֹ כָּךְ שָׁקֵט,
מָלֵא רִצּוּדִים כְּסוּפִים וּמֶחֱווֹת,
שֶׁנָּבְעוּ בְּחִרְחוּר אֵינְסוֹפִי שֶׁל אַדְווֹת.

גַּל מִתְגַּלְגֵּל וְגַל נֶעֱמָד עַל שֶׁלּוֹ.
גַּל מְלַגְלֵג וְגַל מִתְנַעֵר מֵעֻלּוֹ.
גַּל מִתְגַּלֶּה וְגַל מִתְגַּבֵּהַּ מוּלוֹ,
אִם תִּפְגֹּש בּוֹ – גַּע בְּכֻלּוֹ.
שְׁכַב עָלָיו, גַּע לוֹ בַּחוֹר,
הַקֵּף מִלְּפָנִים וְגַם מֵאָחוֹר,
הַנַּח לוֹ לָשֵׂאת אֶת גּוּפְךָ הַשּׁוֹכֵב
וַהֲפֹךְ אֶת גּוּפוֹ הָרוֹטֵט לְכַפְתּוֹר.

דַּבֵּר אֵלָיו, הֱיֵה בֶּן שִׂיחוֹ,
זְרֹם מִתּוֹכוֹ הָעִוֵּר אֶל תּוֹכוֹ,
הַלְבֵּן אֶת קִצְפּוֹ וּדְרֹש בַּכּוּכִים הַלַּחִים,

כִּי

הַדָּם לֹא זוֹרֵם
אֲבָל הַמַּיִם

חֲתוּכִים.