ברזלים

בסרטים אומרים שיש יומיים בכלא. היום שאתה נכנס והיום שאתה יוצא. במקרה של מעצר ימים יש הרבה יותר. יש היום הראשון שאתה מתעורר. יש היום הראשון בבידוד. יש  היום הראשון בצינוק בית המשפט. ויש עוד הרבה ימים ראשונים בכל ימות השבוע. לפעמים אפילו יש יום ראשון פעמיים ביום רביעי.

אבל זה לא סרט. אלה החיים שלי. זה הסיפור שלי. ואני אנסה לספר אותו מההתחלה, פחות או יותר.

*

אחת עשרה ועשרה בבוקר. עוד חמש דקות זה קורה והכל יתחיל. הכל למעשה כבר התחיל לפני שלושה ימים, אבל באופן מפוזר, על רצף של חודשים.

זה באמת התחיל בלילה שהוא חזר לארץ. הוא נתן עוד טעימה קטנה, ואז עוד. ועוד. ואפילו הציע שיהיה עוד. אחרי שלושה ימים, בדירתי ביפו, הוא חזר. בא לגבות את מה שמגיע לו ולתת לי את מה ששלי.