אוויר עולם

בספר השירה אֲוִיר עוֹלָם מחבר יהודה פאר בין הוויית עולם התורה ונופי ירושלים ובין צורת התבוננות הקרובה: שירת יפן הקצרה.

מגב הספר, בעריכת דרור בורשטיין:
שילוב העולמות, הנראים במבט שטחי רחוקים, נובע ממכנה משותף עמוק בין אנשים, שאינו מוגבל לתרבות מסוימת, והוא היכולת להבחין בפרטים ולראותם במלוא משמעותם, לראותם בעין מופתעת ולמצוא להם מילים נכונות.

כל אדם עמד בחלון פעם והרגיש רוח נושבת, אבל רק בשירת הספר הזה מה ש"חוֹמֵק דֶּרֶךְ רֶשֶׁת חַלּוֹן" הוא "רַעַד". הרעד מתחיל במשב רוח, מגיע לרשת הנרעדת, ומשם אל הרוח הפנימית. אותו "רַעַד" מזמין להתבוננות מחדש במוּכר, כמו ידית לחלון הצצה שנפתח אל בית המדרש וסביבתו. בספר מתגלה כי מקום זה הוא "אוֹצַר מַרְאוֹת".