המביט לארץ – תהילים קד כציור נוף סיני

"קריאה קרובה בשיר אחד, שיר הטבע היפה והחשוב ביותר בעברית, לטעמי, ואבן הפינה לכל דיון עברי באקולוגיה" – כך מתאר דרור בורשטיין את המביט לארץ, חיבור שבו הוא קורא את מזמור תהלים קד, שירת הטבע הבולטת של התנ"ך.

במהדורה דו-לשונית ייחודית בעברית ובסינית, הקריאה מנסה לתאר את תהלים קד מתוכו, מתוך הקשבה לשיחותיו הפנימיות, וגם כמעין ציור נוף סיני מילולי, בעברית, לאור מחשבת הנוף בתרבות זו.

ביסוד הקריאה עומדת התחושה כי יש דמיון של תפיסה ושל רגש בין המזמור ובין מסורת ציורי הנוף הסיניים הקלסיים, בעיקר אלה המונומנטליים ששיאם בתקופת שושלת סונג הצפונית. החומרים המובהקים של הציור הסיני הם בני אדם בנוף של הרים ושל מים זורמים. הרים ומים זורמים הם גם מאפייני הנוף הבולטים של תהלים קד. האדם, הן בתהלים קד הן בציור הסיני, ארוג בנוף. הוא אינו כובש החולש על הנוף או מארגן אותו לצרכיו.