הנובלה של הסופר היפני קוובטה יסונרי, חתן פרס נובל לספרות, נפתחת בשעת לילה מאוחרת, אז מגיע אגוצ'י הזקן לבית שעשועים מיוחד במינו בקיוטו. תמורת סכום כסף הגון וכללים ברורים, לקוחות מהימנים יכולים לבלות בו את הלילה בהתבוננות או בשינה לצד אחת מצעירות העיר היפות כשהיא עירומה ומורדמת בסמים.
מה פשר החוויה המשונה הזו, ואיזה מענה עשוי להימצא בה לבדידות האנושית, הכמיהה למגע והזִקנה שפושטת באיברים? האם ההתעמתות האילמת עם החידות האלו צופנת עונג ונחמה, או רק מעצימה את ההכרה המכאיבה בדבר ארעיותם של החיים ושבריריותם?