בגיל 93 מפרסם ההיסטוריון יהודה באואר, מגדולי חוקרי השואה, את העם המחוצף בכפר הגלובלי, ספר המשך לספרו פורץ הדרך העם המחוצף (נהר, 2003), ובו הוא קובע:
השואה היתה רצח עם, ולכן יש הקבלות חשובות ומרכזיות בינה לבין רציחות עם אחרות, ועם זאת היתה חסרת תקדים משום שהיו בה אלמנטים מרכזיים שלא נראו כמוהם לפניה. ומכאן משתמע שהיא תקדים. ושוב: כמו כל מעשה אנוש אחר, יש אפשרות שמעשה אנוש יחזור עליה, במידה זו או אחרת.
ראייה גלובלית פירושה הכרה בכך שאנו נמצאים בעיצומו של גל אנטי-ליברלי הולך ומתעצם, והמזרח התיכון הוא חלק ממנו. על ליברליזם במובניו השונים נכתבו תלי-תלים של ספרים ומאמרים מנקודות מבט דיסציפלינריות שונות. אפשר לרדת לעומקם של דברים ולנסות להבהיר את המושג מבחינה היסטורית, פילוסופית, פסיכולוגית וכיוצא באלה, וקיים פיתוי לעשות זאת. החלטתי שלא להתפתות. בִּמקום הגדרה, אני מציע תיאור קצר ובמידה רבה "פופוליסטי": ליברליזם כפי שהוא נתפס על ידי מרבית הציבור המשתמש במונח זה.
