המשפט האחרון של קפקא‎

תרגום לעברית לספרו מ-2018 של היסטוריון התרבות בנימין באלינט העוסק בפרשה הממשיכה להסעיר כבר שנים רבות את עולם הספרות והתרבות וגם את יחסי ישראל וגרמניה: בחירתו של מקס ברוד שלא להיענות לבקשת חברו, הסופר המודרניסט הדגול פרנץ קפקא, אשר הורה לו לפני מותו לשרוף את כתביו. ברוד, לא זו בלבד שלא קיים את הבקשה, אלא שב-1939 לקח איתו את כתבי היד של קפקא, הביא אותם לארץ ישראל והקדיש את שארית חייו לעריכת הכתבים ולהפצתם. בעצם הבגידה בצוואת חברו הציל ברוד את מורשת קפקא מכיליון.

בספר המשפט האחרון של קפקא – שתורגם ל-12 שפות, נבחר לספר השנה של האקונומיסט וזכה בפרס סמי רוהר לשנת 2020 – מתאר באלינט את הקרב על כתבי היד הללו בין הטוענים לבעלות עליהם ואת ההליך המשפטי השנוי במחלוקת שהתנהל סביבם. לפנינו דין וחשבון מרתק, המעורר דילמות משפטיות, אתיות ופוליטיות, ובה בעת דיוקן ביוגרפי של גאון ספרותי וסיפורן של שתי מדינות, ישראל וגרמניה, המבקשות להתמודד עם טראומות העבר שלהן באמצעות התביעה לבעלות על מורשתו של אחד מענקי הספרות של המאה העשרים.