ברומן השמיני של אנטוניו מוניוס מולינה, מהבולטים בסופרי ספרד של ימינו, חורג המספר, כדרכו, מתחומי הז'אנר שבחר - הפעם רומן מתח פסיכולוגי - ובוחן בכתיבה מהפנטת סוגיות כמו הגבול המתעתע שבין אדם רגיל לחיית אנוש, בין שפיות לטירוף, בין צייד לניצוד.
קצין משטרה ספרדי שנאבק במשך שנים במאבק במחתרת הבסקית שב לעיירת הולדתו בתקווה למצוא מעט שלווה. אלא שגם שם מתרחשים דברים נוראים, והוא משוטט ברחובות עיירתו בניסיון ללכוד פושע סדרתי סוטה שמתעלל בילדות ורוצח אותן בלילות של ירח מלא. הוא בטוח שיידע לזהותו על פי הסוד הנורא שישתקף ממבטו. בתוך כך הוא שואב עידוד והשראה מכומר מרקסיסטי זקן וממורתה של אחת הילדות הנרצחות, שאליה הוא נקשר בקשר המחולל בו שינוי עמוק.
