קציר הארגמן

קלסיקת מתח ששינתה את פני הספרות הבלשית – ספרו של דשיל האמט, שספריו הציתו את דמיונם של יוצרים רבים והביאו גם להתפתחותה של סוגה קולנועית חדשה, הפילם נואר.

בקציר הארגמן, בלש פרטי נקרא לפרסונוויל – עיר של מבריחי אלכוהול, מהמרים ופורעי חוק – ומגלה כי הלקוח שהזמין אותו מת. מתברר שהלקוח נורה מול בניין העירייה, שאשתו היפה הייתה במקום ושהוא עמד לחשוף את קשרי אביו המיליונר עם המאפיה. הבלש מפענח את סבך הקשרים הסמויים מן העין, האיבות הנושנות ותאוות הנקם, שהפכו את עיר הכורים התמימה לחבית נפץ שסופה להתפוצץ.

המגזין טיים כלל את הספר ברשימת מאה הספרים הטובים של המאה העשרים, ורונן טל מזכיר לנו בביקורת בהארץ כי אנדרה ז'יד חשב שקציר הארגמן הוא "הישג מרשים, המילה האחרונה בזוועה, ציניות ואימה".