המידות הקטנות

נטליה גינצבורג

שם מקור: Le piccole virtù

תיאור
ספר חדש בעברית של נטליה גינצבורג, בעריכת איטאלו קאלווינו - מה עוד עלינו לבקש? 
 
המידות הקטנות הוא הזמנה לשיחה אינטימית ונינוחה עם מארחת בלתי נשכחת. במגוון של נושאים, מחינוך ילדים למקצוע הכתיבה ומכפרים בדרום איטליה לפונדקי דרכים מחוץ ללונדון, מציגה גינצבורג דעות מקוריות שמקדימות את זמנן ומאירות מחדש את זמננו. גם בכתיבתה הביוגרפית והמסאית, גינצבורג מספרת סיפור.
 
הסיפורים נבנים מחוויות וחפצים יום-יומיים - נעליים בלויות, קציצות בקר, ילדוּת, שתיקה - כל דבר נמלא משמעות חדשה. השיחה מתלהטת בן-רגע; המארחת אינה נרתעת מחשיפה של מלוא פגיעותה - ואגב כך חשיפה של מלוא פגיעוּתנו - כשהיא מאירה את הגיחוך והתבוסה, אבל גם את העוז והיופי הכרוכים בקשרינו האנושיים.
 
אחרית דבר: ג'וליה פרמנטו, איטאלו קאלווינו
 
 
 
 
מתוך הספר

כשכותבים סיפור, צריך לזרוק פנימה את כל הטוב והיפה שיש לנו להציע, שראינו ושחווינו, שאספנו במרוצת החיים.

 

***

 

באַַבּרוּצוֹ יש רק שתי עונות: קיץ וחורף. האביב מושלג והרוחות משתוללות בו כמו בחורף, והסתיו חם וצלול כמו הקיץ. הקיץ מתחיל ביוני ומסתיים בנובמבר. הימים הארוכים ושטופי השמש בגבעות הנמוכות והצחיחות, אבק הרחוב הצהוב, הדיזנטריה של הילדים, מפנים את מקומם לחורף. אז הבריות מפסיקות לחיות ברחוב. הנערים היחפים נעלמים ממדרגות הכנסיות. בכפר שעליו אני מדברת, כמעט כל הגברים נעלמים בסוף הקציר: הם הולכים לעבוד בטֶרני, בסוּלמוֹנָה, ברומא. זהו כפר של בנאים, ולא מעט מבתיו בנויים בחן, עם מרפסות ועמודים, כמו וילות קטנות. אורח, אם ייכנס לאחד הבתים, יראה בפליאה מטבח גדול וחשוך שתלוי בו נקניק פּרוֹשוּטוֹ, וחדרים רחבי ידיים, מלוכלכים וריקים. במטבחים בוערת אש מסוגים רבים: יש להבות גדולות שמוזנות בבולי עץ אלון, יש להבות של ענפים ועלים, ויש שלהבות קלושות שבוערות הודות לזרדים בודדים, שקוּששו במאמץ. האש הבוערת במטבחים מלמדת מי העשירים ומי העניים יותר מאשר הבתים שלהם, הבגדים שהם לובשים או הנעליים שהם נועלים, שכולם פחות או יותר דומים.