תרגום ראשון לעברית של המזונות הארציים, אחת היצירות המכוננות בספרות הצרפתית המודרנית, שהיתה מקור השפעה והשראה לדורות של קוראים, אנשי רוח ומחפשי דרך.
אנדרה ז׳יד – לימים מענקי הספרות הצרפתית של המאה העשרים וזוכה פרס נובל לספרות לשנת 1947 – היה בעת כתיבת הספר (1897) סופר בתחילת דרכו. בעקבות החוויות והתמורות שהתחוללו באותן שנים בחייו – מסעותיו לצפון אפריקה, התרחקותו מן הנוקשות הנוצרית שעל ברכיה חונך והגילוי המתפרץ של מיניותו – הוא כתב מעין ״אוונגליון חדש״, המנון לשחרור הרוח והגוף.
בשילוב ייחודי בין שירה לפרוזה ובין סוגות ספרותיות שונות, הוא לוקח תלמיד דמיוני בשם נתנאל למסע חניכה בין נאות המדבר של הסהרה ובין נופי הכפר של חבל נורמנדי, בין תחנות אוטוביוגרפיות ובין חוויות מפרי דמיונו, בין הספרות הקלסית של יוון ורומא ובין שירת פָּרַס ופסוקי הברית החדשה.
תרגם והוסיף הקדמה מאירת עיניים: ניר רצ׳קובסקי.
שעה שאחרים מפרסמים או עובדים, ביליתי אני שלוש שנות מסע בניסיון הפוך, לשכוח כל מה שלמדתי דרך ראשי. התפרקות זו מן הדעת שנרכשה היתה איטית וקשה; היא היתה מועילה יותר מכל הלמידה שכפו עלי בני־האדם, והיתה לי באמת תחילתו של חינוך.
לעולם לא תדע אילו מאמצים היה עלינו לעשות כדי להתעניין בחיים; אך כעת שהם מעניינים אותנו יהיה זה כבכל דבר – בלהט.
