הוצאת קתרזיס ממשיכה לפנק אותנו בתרגומים מיצירותיו של הסופר הגותי האמריקאי הווארד פיליפס לאבקרפט (1937-1890), מהאבות המייסדים של סיפורת האימה והפנטזיה המודרנית, והפעם, לראשונה בעברית, הלוחש באפלה – נובלה שראתה אור בשנת 1931 וזכתה מאז לשפע עיבודים לקולנוע, לרדיו ולקומיקס.
אלברט נ׳. וילמארת', מרצה לספרות באוניברסיטה, מפקפק בפומבי כאשר עיתוני ורמונט מדווחים על גופות של יצורים מוזרים הצפות בנהרות לאחר השיטפון הגדול. הוא קושר את העדויות לסיפורי עם עתיקים על אודות מפלצות מסתוריות החיות בהרים הנטושים. מכתב שהוא מקבל מקולגה המתגורר בבית חווה מבודד בסמוך למקום שבו נצפו היצורים, גורם לו לשקול מחדש את דעותיו ומניע אותו להתעמק בעדויות המטרידות. בהדרגה מסתבך וילמארת' בתעלומה מצמררת ומסוכנת הבוחנת את הגבול שבין שפיות לדמיון ובין המציאות ללא־נודע.
שימו לב כי בסופו של דבר לא חזיתי בזוועה ממשית במו עיניי. אולם הטענה שהיה זה רק הזעזוע שהוביל להסקת המסקנות שלי – אותו קש אחרון ששבר את גב הגמל והבריח אותי מבית החווה המבודד של אֵיקְלִי לשעוט בין גבעות ורמונט הפראיות בלילה ברכב שאינו שלי – משמעותה להתעלם מהעובדות הברורות ביותר של ההתרחשות האחרונה שחוויתי. למרות היקף היכרותי עם המידע ועם ההשערות של הנרי אייקלי, ולמרות הדברים שראיתי ושמעתי, והרושם המובהק שהותירו בי האירועים האלה, עדיין איני יכול, אפילו כעת, להוכיח אם צדקתי או טעיתי במסקנותיי המבעיתות. אחרי הכול, היעלמותו של אייקלי לא מוכיחה דבר.
