על פרות ואנשים

יום אחד הפסיקו הפרות לרעות בכיוון צפון. כעבור כמה ימים כמה מהן נעלמו. בעל בית המטבחיים נעדר מהמקום, וחבורה של עובדים יוצאת לחקור את מה שנראה תחילה כגניבה ומתגלה כתעלומה שמערערת את הגבול בין האנושי לחייתי.   אדגר וילסון, גיבור הספר, הוא שמתריע לראשונה על כך שמשהו השתבש. תפקידו להעניק לבהמות מכת חסד שתיטול מהן את הכרתן לפני השחיטה, והוא דואג למנוע מהן סבל מיותר. לפני המכה הוא מפקיד את נשמתן בידי האל ומביט בעיניהן - אבל אי אפשר לראות שום דבר בעיניים של פר, הוא אומר.

על פרות ואנשים מצליח לטלטל לא דרך תיאורי זוועה גרפיים אלא דרך הספרות עצמה, בשפה יבשה, ישירה, מלוכלכת, נטולת פסיכולוגיה וחד משמעית. אפשר לקרוא אותו כביקורת חברתית המגלה את הברוטאליות הקיימת בכל רבדי החברה האנושית, חברה המתכחשת לאנשים האלימים שאינם אלא חולייה בשרשרת הייצור של מוצרי המזון שהיא צורכת יום יום. אפשר לקרוא אותו גם כספר מתח לא צפוי במיוחד.

תרגום ראשון לעברית מיצירתה של אנה פאולה מאיה - ילידת ברזיל (1977), סופרת, תסריטאית ומוזיקאית, אוונגליסטית לשעבר, הנחשבת לממשיכה של המסורת הברוטליסטית של הסופר רוּבֵּם פוֹנֶסקָה.