לינקולן אקספרס, המסופר מכמה נקודות מבט, הוא סיפורו של מסע דרכים בארצות הברית בשנות החמישים של המאה העשרים: הרפתקה של ארבעה גברים צעירים, הנמשכת עשרה ימים בלבד בכביש מנברסקה לניו יורק.
ספרו של אמור טאוולס, מחבר ג'נטלמן במוסקבה, נפתח ב-12 ביוני 1954, אז חוזר אמט ווטסון בן ה־18 לביתו בנברסקה במכוניתו של מנהל מוסד לעבריינים צעירים, שבו ריצה 15 חודשי מאסר על הריגה בשוגג. אמו של אמט נעלמה מזמן, אביו מת לאחרונה והבנק עיקל את החווה המשפחתית. אמט מתכוון לאסוף את אחיו בן השמונה ולנסוע לקליפורניה כדי לפתוח דף חדש. אבל לאחר שמנהל המוסד נוסע, אמט מגלה ששני חברים מהמוסד הסתתרו בתא המטען של מכוניתו. לשניים יש תוכנית שונה לחלוטין לעתידו של אמט,שתיקח אותם למסע גורלי בכיוון ההפוך – לעיר ניו יורק.
הנסיעה מסַלינָה למורגֶן ארכה שלוש שעות, ואמט לא פצה פה ברובה. במשך מאה הקילומטרים הראשונים בערך השתדל ויליאמס, מנהל המוסד לעבריינים צעירים, לנהל שיחה ידידותית. הוא סיפר כמה סיפורים על ילדוּתו במזרח ארצות הברית ושאל כמה שאלות על ילדוּתו של אמט בחווה. אבל זאת היתה הפעם האחרונה שיִשהו זה בחברת זה, ואמט לא חשב שיש טעם לדבר על כל זה עכשיו. לכן, כשחצו את הגבול מקנזס לנברסקה וּויליאמס הדליק את הרדיו, בהה אמט מבעד לחלון על הערבה ושמר את מחשבותיו לעצמו.
