“אם יש בי הבנה כלשהי של חמלה ושל תרגול התודעה הערה, הרי שאלה מבוססים בשלמותם על דרך הבודהיסאטווה”, אמר הדלאי לאמה ה־14 על החיבור הקלאסי - פואמה המחזיקה כ-770 בתי שיר, שנכתבה בסנסקריט במאה השמינית על ידי הנזיר שנטידווה (Shantideva), תורגמה לטיבטית במאה ה־12 ונחשבת לטקסט החמלה המכונן של זרם המָהָאיָאנָה, הבודהיזם הטיבטי.
בספר שלפנינו, להיות בוֹדהיסאטווה, מציעה הנזירה והמורה הרוחנית פמה צ'ודרון את פרשנותה לספר, שהיא מכנה "המדריך בהא הידיעה לבודהיסאטוות מתחילים, אותם לוחמים רוחניים המשתוקקים להקל את הסבל – את סבלם, וסבלו של הזולת".
לדברי צ'ודרון, "עם הזמן נוכחתי בחסרונה של פרשנות [...] שתדבר אל הקהל הרחב ותהיה נגישה גם לאלה שאינם יודעים דבר אודות תורת הבודהא. מסיבות אלה, כאשר התבקשתי ללמד את דרך הבודהיסאטווה במכללה של מנזר גָמפּוֹ אָבּי (Gampo Abbey) כבר הייתי להוטה לנסות זאת. הספר הנוכחי מבוסס על מערכי השיעור וההרצאות האלה. פרשנותי להנחיות של שַנטִידֶוָה ניתנת במידה רבה מפרספקטיבה של תלמיד; היא חלקית ואינה מלאה. ללא ספק, עם הזמן ובסיוע מורי, הבנותיי בחיבור יעמיקו משמעותית; ואף על פי כן, אני מאושרת שביכולתי לשתף אחרים בהתלהבותי מכתבי שַנטִידֶוָה".
דרך הבודהיסאטווה נכתב בהודו במאה השמינית לספירה, אך ממשיך להיות רלוונטי מאוד לתקופתנו. חיבור קלאסי זה נכתב על ידי החכם ההודי שַנטִידֶוָה (Shantideva) ומציע לאנשים כמוכם וכמוני הנחיות מעודכנות להפתיע לחיים של שפיות ולב פתוח, אפילו בעולם משובש מאוד. ספר זה הוא המדריך בהא הידיעה לבודהיסאטוות מתחילים, אותם לוחמים רוחניים המשתוקקים להקל את הסבל – את סבלם, וסבלו של הזולת. ככזה, הוא משתייך לזרם המָהָאיָאנָה (Mahayana), אותו זרם בבודהיזם המדגיש חמלה כוללת וטיפוח תודעה חכמה, גמישה ונטולת פניות.
לפי המסורת, כדי לכתוב פרשנות לחיבור מסוג דרך הבודהיסאטווה (או Bodhycharyavatara בסנסקריט), צריך אדם להגיע להבנה רוחנית מעשית עמוקה או לקבל הנחיה בחלומו לחבר מסה מסוג זה. לדאבוני, איני עומדת בשני תנאים אלה, ולכן אני מציעה את הבנותיי בתקווה הכנה, שאולי ספרי יסייע לקוראים חדשים להפיק מספרו של שַנטִידֶוָה אותה תועלת שאני הפקתי ממנו.
