ספר החמלה

במשך שנים רבות, חמישים ותשע האמרות שמופיעות בספר היו המוקד העיקרי בתרגול הפרטי שלי ובלימוד שלימדתי. אמרות טיבטיות בודהיסטיות אלו (הנקראות לוג’ונג או לימוד “עירור התודעה”) מספקות תזכורות עוצמתיות ותמציתיות כיצד לעורר את הלב שלנו תוך כדי חיי היומיום, ובכל הנסיבות.

לימוד הלוג’ונג המובא בספר זה לקוח מטקסט טיבטי קלאסי שנקרא שורש שבע הנקודות של אימון התודעה מאת צֶ’קאווה יֶשֶה דוֹרג’י. כשקראתי לראשונה את האמרות הללו, נדהמתי מהמסר יוצא הדופן שלהן: אנחנו יכולים להשתמש בכל מה שאנחנו נתקלים בו בחיינו – בין אם מענג או מכאיב – כדי לעורר חמלה כנה.

הרעיון היסודי של טונגלן הוא שאנחנו יכולים להתיידד עם מה שאנחנו דוחים, מה שאנחנו תופסים כ"רע" בעצמנו ובזולת. בו בזמן, אנחנו יכולים ללמוד להיות נדיבים לגבי מה שאנחנו מעריכים, מה שאנחנו תופסים כ"טוב". אם נתחיל לחיות באופן זה, דבר מה בנו שאולי היה קבור במשך זמן רב, מתחיל להבשיל. באופן מסורתי, אותו "דבר מה" שנקרא בודיצ’יטה, או "הלב שהתעורר". זהו דבר מה שכבר יש לנו אותו אבל לרוב עדין לא גילינו אותו.