סיפורי בעל זבוב לנכדו

"אחד הספרים המרכזיים בהגות אנושית של המאה העשרים", כתבה המשוררת אגי משעול על ספרו של גאורג איבאנוביץ' גורדייף (1949-1887), מיסטיקן יווני-ארמני ואחד מהמורים הרוחניים הגדולים והמשפיעים שפעלו במערב במחצית הראשונה של המאה העשרים (הספר ראה אור לראשונה בעברית ב-2002, כאן במהדורת 2017 בכריכה רכה).

סיפורי בעל זבוב לנכדו הוא הגדול (822 עמודים) והחשוב בספריו של גורדייף, והוא מציג בו את עיקרי משנתו. בסיפור מסגרת המזכיר ספרי מדע בדיוני, גורדייף משקיף בספר על תולדות האנושות מנקודת מבט קוסמית, מתבונן בעין ביקורתית בתרבויות העבר ובחיי האדם בהווה, ומציע מפתח לחיים של משמעות אמיתית והתפתחות פנימית.

באירוניה המיוחדת לו, גורדייף בחר להציג את עיקרי תורתו דרך דמותו של בעל זבוב, שבמקרא ובמסורת הנוצרית הוא דמות אלילית דמונית. "מלבד היותו סאטירה חריפה על הטבע האנושי החושפת את יהירותנו, אהבתנו העצמית ושאר חולשותינו", כתבה אגי משעול, "זהו גם ניסוי לשוני מרתק המעמיד לא מעט מכשולים מכוונים שנועדו בין השאר למנוע קריאה מכאנית. גורדייף הצביע לא פעם על מגבלותיה של השפה הרגילה בהעברת ידע אובייקטיבי. לכן הוא נוקט אמצעים מגוונים ביותר כדי למנוע מהקורא 'להירדם' לתוך הבנה מדומה. הוא עובר מסגנון לסגנון ומוסר את דבריו באמצעות מיתוסים, פתגמים, משלים וסמלים".