הנזירה והמורה הרוחנית פמה צ'ודרון, מחברת כשדברים מתפרקים וספרים נוספים, מתווה דרך לחזק את יכולותינו גם בזמנים של שינוי, בעולם מקוטב יותר ויותר, כדי למצוא קרקע משותפת גם כשאנחנו לא מסכימים, ולהשפיע על הסביבה שלנו בדרכים חיוביות. ובמלות כותרת המשנה של הספר: לחיות בלב שלם בעולם שבור לב.
בשילוב של חוכמה, הרהורים מעומק הלב, הומור ותובנה, מציע הספר שלפנינו לב פתוח לחיבור אנושי, חמלה ולמידה לאהוב את העולם, גם בזמנים המאתגרים ביותר.
כאשר אתם פונים לקבל שיעורים רוחניים, כדאי שתדעו מהן כוונותיכם. למשל, אולי תשאלו את עצמכם, “מהי מטרתי בקריאת הספר החדש הזה, בעל הכותרת מעוררת החשש, לקבל ברצון את הבלתי רצוי?” האם אתם קוראים אותו משום שזוהי תקופה של חוסר ודאות ואתם מעוניינים לקבל הפניה לכיוון משהו שיעזור לכם לצלוח את יהיה אשר יהיה בהמשך? האם אתם קוראים את הספר כדי שיספק לכם תובנה כלשהי על עצמכם? האם אתם מקווים שהספר יעזור לכם להתגבר על דפוסים רגשיים או תודעתיים המערערים את רווחתכם? או אולי מישהו נתן לכם את הספר – בהתלהבות רבה – ועכשיו אינכם רוצים לאכזב אותו אם לא תקראו?
המוטיבציה שלכם כוללת אולי את כל הסיבות המוזכרות לעיל, או רק חלק מהן. כולן סיבות טובות (אפילו האחרונה) לקריאת ספר זה או כל ספר אחר. אבל במסורת המאהיאנה בבודהיזם, שאליה אני משתייכת, כאשר אנו לומדים שיעורים רוחניים, אנחנו קודם כל מעוררים בעצמנו מוטיבציה גדולה אף יותר, הידועה בשם בּוֹדְהִיצִ’יטָה. משמעות המילה “בּוֹדְהִי” בסנסקריט היא “לעורר”, ו”צ’יטה” משמעה “לב” או “תודעה”. מטרתנו היא לעורר לגמרי את לבנו ואת תודעתנו, לא רק עבור רווחתנו שלנו, אלא גם כדי להיטיב עם יצורים אחרים ולהעניק להם שלווה ותבונה. איזו מטרה יכולה להתעלות על זו?
