מר פלומר מתבונן בעולם, משתאה אל מול היקום. גלי הים, מערכת הכוכבים, גורילה בגן החיות, חזה חשוף של אישה, נעל בית, נתח גבינה בחנות הגבינות - כל אלה (ועוד) מעוררים את סקרנותו.
מבטו של מר פלומר תמים, חקרני, נטול דעות קדומות. הוא מתבונן באובייקטים השונים ונסחף בזרם אסוציאטיבי של מחשבות המולידות רגעים של הגות צרופה ופיוט. קטעי ההתבוננות של מר פלומר מצטרפים זה אל זה ומתלכדים לגביש ספרותי יפהפה, מלא תבונה, חמלה והומור.
איטאלו קאלווינו (1985-1923) הוא סופר איטלקי ונחשב לאחד מגדולי הסופרים במאה העשרים. כתיבתו אלגורית-הגותית פעמים רבות, מהלכת על הגבול הדק שבין ריאליזם לאגדה.
מר פלומר, שראה אור באיטליה בשנת 1983, הוא הספר האחרון שכתב קאלווינו.
עוד מספרי קאלווינו במגדלור
הים כמעט בלי אדווה, וגלים זעירים מכים בחוף החולי. מַר פָּלוֹמָר ניצב על החוף ומביט בְּגל. אין לומר כי הוא שקוע בהתבוננות בגלים. הוא איננו שקוע, משום שמה שהוא עושה ידוע לו היטב: הוא רוצה להביט בְּגל, ומביט בו. אין הוא מתבונן בו, כי להתבוננות דרושים מזג מתאים, מצב־רוח מתאים ושילוב מתאים של נסיבות חיצוניות: והנה, למרות שבעיקרון אין למר פלומר בלבו ולא כלום נגד ההתבוננות עצמה, בכל זאת אף אחד משלושת התנאים האמורים לעיל איננו מתקיים עכשיו אצלו. מה גם שכוונתו איננה להביט "בַּגַּלִּים", כי אם בְּגַל מסוים ותו־לא: ומכיוון שברצונו להימנע מלחוש תחושות מעורפלות, הוא קובע לכל אחד ממעשיו יעד מוגדר היטב.
