השנה היא 1937, המקום הוא ורשה וקהילתה היהודית, המספר - ממרחק של שנים - הוא בכלל ישראלי ("אני בן שישים ושבע שנים. החלפתי את שם משפחתי"), וגיבורי רומן הפשע המיוחד שלפנינו הם שני יהודים: הנער משה ברנשטיין, "בנו הרזה, העני של אף אחד", שמגיע מבית אדוק, ויאקוב שפירא, "תשעים ושניים קילוגרמים של שרירים דחוסים, עצמות קשות, והכמות המדויקת של שומן קשה מעל החגורה הרחבה של מכנסי האגרוף", שהרג את אביו של משה.
שפירא, גנגסטר יהודי, מתאגרף מקצועי שרוצח ללא רחם גויים ויהודים כאחד, שעל זרועו מתנוססת המלה "מוות" באותיות עבריות, לוקח את הנער משה תחת חסותו, ורשה מוקסמת משפירא ומדי פעם מרחף מעל העיר לווייתן מסתורי ברומן "נואר" של הסופר הפולני המוערך שצ'פן טוורדוך, אשר לצד תיאור האלימות של העולם היהודי התחתון בוורשה ערב מלחמת העולם השנייה משרטט את האנטישמיות ההולכת וגוברת בחברה הפולנית בתקופה.
מלך היה רב מכר בפולין, תורגם לשפות רבות ושימש בסיס לסדרה שהופקה בטלוויזיה הפולנית בשנת 2020. אחרית דבר: ירון בקר
שפירא אמר להם לעטוף את ראשו של נחום ברנשטיין, אבי, בקפוטה שלו, יחד עם הארנק ובו מעט כסף ומסמכים. בראשו של נחום ברנשטיין היה כבר רק המוח המת של נחום ברנשטיין, והיום אני חושב כי אפשר לומר שראשו של נחום ברנשטיין היה מקום מגוריו האמיתי של נחום ברנשטיין.
