SEMPER IDEM תמיד אותו דבר

רומן זכרונות שכתב בשלהי חייו המחזאי והסופר הסרבי ג’וֹרגֶ’ה לֶבּוֹביץ’, הפורשׂ את סיפורי חייהם של בני משפחה יהודית ענֵפה שחיו בין שתי מלחמות העולם בווֹיווֹדינה ובקרואטיה, שהיו בימים ההם חלק מממלכת יוגוסלביה. הרומן כתוב מנקודת מבטו של ילד שהתבגר לנער, אשר חייו התנהלו בעולם רב-תרבותי, בין סרבים, הונגרים, גרמנים, יהודים וצוענים, כאשר ברקע העימותים הבינתרבותיים, ההקצנה הלאומנית, התעמולה הנאצית ורדיפת היהודים ערב מלחמת העולם השנייה.

זוהי נקודת ראות מיוחדת, של מבוגר הכותב את הילד שהיה - ילד שניחן בתום לב, בתאווה לרכוש דעת, בכישרון מולד לבחון ולאבחן, להכיר במורכבויות ובפרדוקסים ולתארם בכאב, בהומור ובשאר רוח. מה שהיה ללֶבּוֹביץ’ לומר על הרוע, השנאה, הבגידה והאיוולת נבע מחוויות ילדותו ונעוריו. זיכרונו רוענן בגל מחודש של רוע, שנאה, בגידה ואיוולת במלחמות שהתחוללו לאחר התפוררות יוגוסלביה בשנות התשעים של המאה העשרים. סינדרום זה של הישנות הוא ככל הנראה הסיבה לשם שבחר לספר: Semper idem (תמיד אותו דבר).

ג’וֹרגֶ’ה לֶבּוֹביץ’ (2004-1924) נודע בארצו כמחזאי עטור שבחים ופרסים, וככותב סיפורים ונובלות. הרומן Semper idem, שהמחבר לא הספיק להשלים את שלושת פרקיו האחרונים, זוכה כיום להערכה כאחת מפסגות הספרות הסרבית במאה ה-21.