צבעי עצבות - פרקים מתוך הקוקינשו

"זֶהוּ רַק חֲלוֹם" –
יִתָּכֵן שֶׁכָּךְ רָאוּי לוֹמַר, 
וּבְכָל זֹאת 
בְּעוֹלָמְנוּ הַחוֹלֵף 
כָּל הַיֵּשׁ כֹּה אַמִתִּי 

שיר זה של קִינוּ צוּרִיוּקִי (945-872), שנכתב עם מותו של חבר, הוא אחד מרבים בצִבְעֵי עַצְבוּת, התרגום הראשון לעברית של פרקי שירת פרידה, אבלות ומספד מתוך הקוֹקִין וואַקָה שׁוּ – אוסף השירה הקיסרי הראשון שראה אור ביפן בראשית המאה העשירית.

פרקים אלה משקפים את ערכם האוניברסלי של השירים המכונסים באוסף, המבקשים לתת דרור לתחושותיו, זיכרונותיו, לבטיו, חרטותיו ועולמו הפנימי של האדם, ואשר רואים בקיום האנושי שבור הלב, הארעי ורב המסתורין את לב הדרך הפואטית. לריאליזם החידתי העולה מן הכתוב נודעה השפעה עמוקה על שירת יפן והגותה. 

תרגם מיפנית, הקדים פתח דבר והוסיף הערות ידיד המגדלור, ד"ר איתן בולוקן, העוסק בחקר דתות, בפילוסופיה השוואתית ובתרגום ספרות יפן, שהעשיר את מדף הספרים בעברית במבחר תרגומי שירה, הגות וספרות נהדרים מאת מסאוקה שיקי, אֶיהֶי דוֹגֶן, מיטסו סוזוקי, שיבטה טויו ואחרים.