60 שירי אהבה מתוקים ופרועים של המשורר הפרסי האהוב וגדול המשוררים הסופיים. חפיז (חאפיז), שנולד בשיראז בשם שאמס-אוד-דין-מוחמד (1388-1320), היה מורה רוחני ידוע, והדיוואן של חפיז (אסופת שירים) הינה קלסיקה בספרות הסופית ובפיוט המיסטי.
שיריו של חפיז זכו להערכה בקרב אישים מפורסמים: ואלדו אמרסון אמר ש"חפיז הוא משורר המשוררים"; יוהן וולפגנג פון גתה קבע ש"אין שני לחפיז"; ארתור קונן דויל שם בפי הדמות שיצר, שרלוק הולמס, ציטוטים משירת חפיז; גרסיה לורקה סגד לו; המלחין יוהנס ברהמס שילב שורות של חפיז ביצירותיו, ועל המלכה ויקטוריה נאמר ששאבה השראה משיריו של חפיז.
חפיז עצמו העיד על שירתו במילים: "אני נקב בחליל בו נשמתו של אלוהים נושפת - האזינו למוזיקה הזו", ובשיר אחר שר בעליצות: “הביטו בחיוך שעל שִפתי הארץ הבוקר, היא שוב עשתה עימי אהבה הלילה".
