מיקלה הוא צעיר איטלקי שברח לאנגליה. "בעצם לא קל לי לומר מדוע עזבתי", הוא אומר על עצמו. האם בשל הסתבכות פוליטית? האם בגלל הבחורה שהכניס להריון, אם אומנם הוא אבי התינוק? האם הוא בורח מעצמו?
אמו, אחיותיו, ידידו, הבחורה - כולן כותבות אליו לאנגליה, והרומן הוא בחלקו הניכר רומן-מכתבים. הדמויות חיות "בין הקשרים" - במצב של קשר-לא-קשר בחייהן האישיים, בלי שניתן לקיים את הקשר, אך גם אי אפשר לנתקו. הן מנסות להיאחז באיזה זולת כדי למצוא נקודת אחיזה לעצמן, ולכל דמות יש מיקלה שלה - אחר מן המיקלה של האחרים.
בעקיפין, בהצטברות הדרגתית, מצטיירת תמונת דמויותיה של נטליה גינצבורג, שאינן מסוגלות למצוא אושר לא בתוך עצמן ולא בקשריהן עם אחרים; שאושרן הוא לכל היותר אשליה של הזיכרון המתרפק - כי "רק לעיתים רחוקות אנחנו מזהים רגעים מאושרים בשעה שאנחנו חווים אותם".
