סיפור אירוטי-קומי יוצא דופן במכלול יצירתו של אחד מגדולי הסופרים של אמריקה הלטינית, חתן פרס נובל לספרות, הסופר הפרואני מריו ורגס יוסה.
הילד אלפונסו, התגלמות התום כביכול, "מתאהב" בדוניה לוּקרֶסיה, אמו החורגת בת הארבעים. בזמן שהאב עסוק בפולחן היומיומי הסבוך והממושך של ניקיון גופו, בהזיותיו האירוטיות ובאוסף ציורי העירום הסודי שלו, מתממש המתח האירוטי בין האם החורגת לבנו הרך בקשר מיני חשאי. האם לפנינו סיפור על אהבה תמימה, והילד הוא מלאך קטן החי בעולם שעדיין אין בו הבחנה בין טוב לרע, או שמא הוא שטן קר וערמומי במסווה של ילדון יפה? ושמא האֵם, דוניה לוקרסיה, היא שמגשימה כאן את הזיותיה הסמויות, והיא האחראית לפיתוי שאצל הילד הוא משחק?
כותב מנחם פרי, עורך התרגום העברי: "מה שעושה ספר זה ליותר ממהתלה פורנוגרפית, הכתובה בכישרון תיאור ניכר, הוא הפרקים סביב רפרודוקציות הצבע המשולבות בו, של ציורים מן המאה ה-15 ואילך. דמויות הספר מפנטזות את עצמן כאחת מדמויות הציור, והציורים מתקשרים להתרחשות יותר ויותר. אלפונסו כמוהו כילד שציירי הרנסנס נהגו להוסיף לסצנות של חדר מיטות כדי שהתגוששות האהבים תיראה לוהטת יותר לעומת הטוהר שלו – אלא שהוא קם לחיים בספר זה וכמו מתמרד. וכך הופך שבחי האם החורגת למסע משעשע לאו דווקא בתוך המציאות, אלא בתוך החלום החושני".
