קרבה יתרה

שתיקה מעיקה תתפשט בימים הבאים כמו נפט - תהפוך מילים לחומר דליק, תכסה ותחניק הכול. בימים שיבואו נראה כיצד העתיד יכול פתאום להתרוקן - מילה אחר מילה, חלום אחר חלום, ויישאר רק זיכרון של מה שחשבנו שאנחנו.

"זה ספר על כתיבה ועל מלחמה (השבעה באוקטובר), על שכנים ועל ילדות ועל מיני אובדנים (אמא, אבא, אהבות...)", כתבה סלין אסייג עם צאתו לאור של ספרה הרביעי, קִרְבָה יְתֵרה, והוסיפה: "הקרבה היתרה היא לא רק תיאור של מצב - היא גם אזהרה. יש קרבה שמזינה, ויש קרבה שחונקת. הספר יושב בדיוק על הגבול הזה ולא מחליט". 

מאתר ההוצאה:
קרבה יתרה הוא, כמדומה, הרומן הראשון מאז ה 7 באוקטובר שאינו מנסה לספר את מה שקרה אלא להיות מה שקרה. זהו רומן גופני מפורק. המילים הן ממשויות הממאנות לשמש תפאורה במרחב חיים הנדמה כנורמלי.
אירועי ההווה, בעיקר הנוף העירוני של שכונה עלובה בבית ים, על תושביה הנידחים, זיכרונות מבית הוריה של המספרת בשכונה הזאת, שאליה היא שבה בזמן המלחמה, ופגישות, רובן מזדמנות, גם עם שכנים מטורפים וחסרי בית, מסופרים כמו "מגובה הרצפה", ויוצרים טקסט מנופץ, נועז, שמצליח לבטא את מה שאי אפשר לתאר.