אולמי שושנים

ספרה הרביעי של סלין אסייג, שהציגה אותו כך בעמוד הפייסבוק שלה: "זה הספר החדש שלי. שמו אולמי שושנים. אני ויגאל שוורץ העורך שלי בחרנו מספר נובלות וסיפורים. בין הנושאים - סיפור אהבה לסבי, סיפור על כיתה בבת ים, סיפור פנטזיה, דיסטופיה אחת וגם סיפור על בר תל אביבי, ובסיפור האחרון יש עניין לא פשוט על כסף ואצטט את יגאל שוורץ: זה כמו שמגישים לך חשבון בסוף".

עוד כותב על הספר העורך, יגאל שוורץ:
אם, נניח, בעוד חמישים או מאה שנים, מישהו או מישהי יבקשו להבין את רוח התקופה שאנחנו, הישראלים, ואולי לא רק אנחנו חיים בה, אולמי שושנים של סלין אסייג יהיה מבחינתו אוצר בלום – אספקלריה מלוטשת ל"מצבנו". הסיפורים בקובץ הנובלות והסיפורים הזה נעים, בתזזיתיות מידבקת, בין נושאים בוערים, עבר, הווה ועתיד, בנאליה ופנטזיה, ומעל הכול מרחפת, כמו ביצירות נוסטלגיות-עתידניות משובחות על יצורים אנושיים ומוטנטים, כמיהה עזה לאהבה.
אולמי שושנים שופע פרטים מהביוגרפיה של סלין אסייג [...] אלה מעורבבים ומשוקשקים היטב עם הריאליה המדכדכת של תקופת הקורונה ותוצריה: יצורים דמיוניים מוזרים, סיטואציות מופרכות בכוונת מכוון, חרדות דיסטופיות, זנבות של סיוטים, גודש של אלימות אישית, משפחתית וקהילתית, וגם חלומות על אושר.