סל קניות
סל הקניות ריק
חזרה לחנותאורו הגנוז
איל מגד
"אם כבר לקרוא הספד, אז בדיוק כזה – טקסט שמיימי, פילוסופי, מעמיק, פרידה רגשית מענק רוח אמיתי", כתב העיתונאי והסופר רן בן נון על אורו הגנוז מאת הסופר אייל מגד – ספר על חברות, פרידה, אמונה ויופי, שבו הוא מצייר דיוקן אינטימי ונוגע ללב של ידידות עם הסופר יואל הופמן, שמת באוגוסט 2023.
מגד כותב על המפגשים, השתיקות, ההומור והקדוּשה שבאדם שהיה לו חבר ומורה. דרך זיכרונות, שיחות וסיפורים קטנים הוא נפרד ממי שנדמה בעיניו לסוג של קדוש חילוני מודרני: "אני מאמין באמונה שלמה, שאחרי שחדל לזקק את זעקותיו למילים מכשפות, יואל הפך לקדוש. מיהו קדוש אם לא זה המורה את הדרך לחיי הנצח, זה המעביר בחשאי את הוראותיו איך למות. האיש שכל תזוזה עלתה לו במאמץ ידע בדיוק מה לארוז וממה צריך להיפטר, ואיך להתפוגג כמו חלום".
מתוך אורו הגנוז
רק כשאמונתי התרופפה, ועמה גם שפת הפנייה לאלוהים, נזכרתי לשאול את יואל אם הוא מתפלל. מאחר שמאז שהוא איננו התרגלתי להשיב במקומו, התשובה היתה: "לא". קשה לדמיין אותו מתחנן או מודה לאיזה אל.
אחרי מות בנו נהג להשכים לתפילת שחרית בבית הכנסת השכונתי. כששאלתי מה הוא מוצא שם, השיב: "אנשים טובים שמושיטים לי יד". זאת היתה התמיכה שהיה זקוק לה - עדה שתאסוף ותעודד אותו בדרכה. הם חשו ברפיפותו המבקשת חיזוק, ואולי גם הרגישו שנפלה בידם הזכות לתמוך במי שמזכיר במראהו ובמהותו דמות של 'איש האלוהים'.
יהדותו החזיקה מעמד שנתיים-שלוש. ידידו עודד, הרב הברסלבי ממעלות, טוען ש'הסתבך' עם ההאנשה שעושים לבורא עולם כשפונים אליו בלשון נוכח. לדבריו, לא היה ליואל ספק שהאל משגיח על פרטי הפרטים של הבריאה, והוא הזדהה עם הכוונה הטקסית להתעלות אליו, אבל הבקשה האישית ממנו נראתה לו מוזרה. אם אני שואל את עצמי עכשיו איך זה שלא הפרתי את השתיקות הארוכות שלנו בשאלות שאני שואל אחרי מותו, התשובה פשוטה - לא היה לי צורך. תשובות שהיו ברורות מאליהן אז, הופכות רק עכשיו לשאלות.
אחרי המוות, כל יום חדש מאיר מתוך החשכה ופורש טלית שכולה תכלת על ראשו.
עוד מידע
מחלקות
פרוזה מקורהוצאה לאור
ידיעות ספרים
פורמט: כריכה רכה
תאריך הוצאה: 2026