בוקר של שוטים

"כיצד קוראים את בוקר של שוטים יותר משלושים שנים לאחר הופעתו בשנת 1992? אי אפשר שלא להיתלות באמירה הנבואית בעוצמתה של בן־נר על האסונות שהקשיחו אותנו, ועל ההיזקקות הנואשת לתמימות מחודשת", כתב הסופר וחוקר הספרות עודד מנדה־לוי באחרית הדבר למהדורה המחודשת של הרומן פורץ הדרך מאת הסופר יצחק בן־נר, שהוסיף לה הקדמה חדשה. 

נדמה שסיפורו של גיבור הרומן, עוזאי – מושבניק על הרצף, בן למשפחה שכולה והרוסה, המחפש בכבישי הארץ את אהובתו האובדת – לא איבד מכוחו, ואולי אפילו רלוונטי יותר בימים הנוראים האלה. כדרכם של תמימים, עוזאי רואה הרבה ומרגיש הרבה. בעדשה רגישה הוא מנכיח הוויה ישראלית שיש בה קסם ואכזריות, עצב וגעגוע, וגם הומור. במבטו מעומתים האידיאלים עם אורה הצורב של המציאות, אל מול כוונות טובות ורעות ומחירים ששולמו והקשיחו את סובביו, ואהבה שהיא האור שעוזאי עדיין נוהה אחריו.

בוקר של שוטים הוא רומן שחי בתוך השפה העברית ועושה בה כבשלו. בשפתו הייחודית של עוזאי, על השיבושים וההמצאות שבה, מתגלה שוב ושוב כוחה של העברית החיה לכסות ולגלות, להשתנות, להראות לנו את פנינו ומי אנו עוד יכולים להיות.

יצחק בן־נר, מבכירי היוצרים של הספרות העברית החדשה, פרסם את סיפורו הראשון כשהיה בן 14 ומאז לא חדל לכתוב. עד כה ראו אור 15 רומנים וקובצי סיפורים פרי עטו, וגם ספרים לילדים, תסריטים ומחזות. הוא חתן פרס עגנון, פרס ברנשטיין ופרס אקו"ם למפעל חיים.