האחו החריש את אוזניי

"הוא כאן, הספר החדש שלי, ואני מתרגשת מאוד", כתבה עינת עינהר עם פרסום ספרה האחו החריש את אוזניי. "העזתי לכתוב אותו בגוף ראשון, ולספר בו דברים אמיתיים וסודות בדויים, על אנשים אמיתיים ומקרים בדויים, ולפעמים ההפך. אחד התענוגות שכתיבת פרוזה מנדבת. זה ספר אהבה, אפשר לומר, לשני אנשים ושתי ערים. אני מקווה שלמרות הימים הקשים יימצאו לו אוזניים קשובות ורכות".

על הספר, שעלילתו נשענת בין השאר על יחסים אובססיביים בין עינהר לבין סולן להקת "אינפקציה", כתב רונן טל בהארץ: "בין שאר מעלותיו, האחו החריש את אוזניי מאתגר את התפיסה המקובלת של מהי אהבה רומנטית והדרך הפתלתלה לפעמים שהיא מנווטת בין רגש טהור לסקס". 

וכך הציג אותו יגאל שוורץ, עורך הספר:
אישה פוגשת גבר. הוא מגושם, אבוד, חסר מעש, ילדותי, ובעבר היה סולן של להקת רוק שכוכבה דרך לרגע. עכשיו שניהם, האישה והגבר, נידונים להסתובב יחד בלילות ברחובות, בחוף הים, בקניונים, במועדוני מין ובתחנות רכבת – וכל הזירות האלה נעשות תפאורה לחווייתם התיאטרלית.
את סיפורם של השניים מספרת לנו האישה, והיא נוקטת בלשון פיוטית הזרועה בקרעים ושברים לשוניים; שילוב מקסים ומוזר, מעין שיר השירים בגירסה אפלה, המעלה ספקות באשר לטוהר מניעיה וכוונותיה האמיתיות.
הספר נחתם בזיכרון ילדות קצר, יפהפה, היכול לשמש, למי שיחפוץ בכך, מבוא ארס-פואטי ליצירותיה של ענת עינהר.