סל קניות
סל הקניות ריק
חזרה לחנותבשנות השמונים לחייה, מתבוננת הציירת, הפסלת והסופרת שרה כץ בכוחם המנחם ורווי המחירים של האהבה והאומנות בתוך החיים.
דיוקן האומנית עולה בעקיפין בלפני שהחושך מכסה - סיפורים ממואריים מבעד להצצה חטופה בבית הילדות, דרך סיפורים סרקסטיים על אהבה מוחמצת ובעת חזרה לימי הטור שלה ימים ושירים בעיתון דבר, אז פגשה משוררים, שוחחה עימם וציירה את דיוקנאותיהם. מה שייוותר מהחיים הארוכים הללו, היא טוענת, הוא השיר; האומנות כמעשה אהבה שבא לגרש את החושך.
שרה כץ (1946) נולדה בחדרה ומינקותה נחשפה לשירי הילדים של אמה, מרים חרותי. היא הציגה במרכזי אומנות בישראל, צרפת וגרמניה, כתבה רשימות על תערוכות וספרים בעיתונות היומית, וסיפורים קצרים שלה פורסמו בכתבי עת רבים.
אישה פשוטה יוצאת בכל בוקר מצריף בנהריה. היא מגדלת בגינה תאנים עסיסיות שדבשן כהה ולח. היא מרסקת עגבניות כמו דם. היא איננה צעירה. היא חולפת בין החדרים כבתוך ארמון.
לפנות ערב היא מחכה לבעלה, נהג מונית שזקוק לנעימוּת הקרירה של פניה ולאומנות ההקשבה שלה. לא תמיד הוא מבין את מבטה, שלפעמים עטוף בעצב מרוחק.
הוא אוהב אותה כנשמתו.
יום אחד היא קמה והולכת. עוזבת הכול, את השביל ליד הדשא, את השער הירוק, את השדרה, את הנהר. שוכרת לה דירה קטנה בחיפה, מתחילה ללמוד ציור. הרישום שלה חלש, אבל הצבעים! על ניירות גדולים נולדות חמניות בוערות, ושושנים פורחות בצנצנות שקופות שמימיהן נוטפים על המרצפת. "הצבעים שלך טובים," אומר לה המורה.
סל הקניות ריק
חזרה לחנותנא להזין את כתובת הדואר האלקטרוני שלך. אם יש לנו חשבון התואם את הכתובת, יישלח אליך מייל עם הוראות לאיפוס הסיסמה.
בחרו את סוג הפנייה ונשמח לעזור!
קבלו מאיתנו המלצות, הנחות ועדכונים