העורב - כל שירי אדגר אלן פו

מתוך הקדמת המתרגם:

שנים הרבה תמהתי איך קרה הדבר שעד היום לא תורגמו כל שירי א. א. פּוֹ לעברית. שניים משיריו, ´העורב´ ו´אנבל-לי´, תורגמו לפני כמאה שנים בידי זאב ז´בוטינסקי והם מוכרים ואהובים, אבל מה עם "כל שירי"? כשליש מהם תורגמו בידי חנה ניר בספר ´העורב ושירים אחרים´, שפורסם בשנת 1997 בהוצאת הקיבוץ המאוחד וזכה לשלוש מהדורות, אבל שוב, מה עם "כל שירֵי"? מדוע לא יכיר הקורא העברי את שיריו של א. א. פּוֹ? אחת מהשערותיי היא שעקב תרגומו של ´העורב´ בידי ז´בוטינסקי, שהיה משורר, מתרגם ובעיקר מנהיג נערץ של התנועה הרביזיוניסטית והואלל על ידי אנשי הימין בארץ, הוא "סומן" על ידי הממסד הספרותי השמאלי לאורך שנים כ"ימני" ומכאן שאין לשיריו ערך ספרותי…
בנערותי קראתי את סיפוריו הבלשיים של פּוֹ קרוא וחזור (כיוון שהיה זה אחד ממעט הספרים שהיו ברשותי) ועד היום אני זוכר בשלמותם קטעים מהם, למשל נוסח כתב החידה בסיפור ´חיפושית הפז´: זכוכית טובה אחת, במלון הבישוף, בכס השטן וכו´.
לפני זמן לא רב הראה לי ידידי עמיקם גורביץ´ את עבודתו האקדמית ´העורב ואברתו העברית´, וכמו שאומרים הצעירים – "נדלקתי". עיינתי היטב בתרגומו של ז´בוטינסקי ומצאתי שז´בוטינסקי, בעצמו משורר מופלא, הוסיף לשיר תעצומות נופך משלו והנה יש לנו שני ´עורבים´ – אחד של פּוֹ ואחד של ז´בוטינסקי. בשיר ´אנבל-לי´ למשל, המוכר לנו משירתו של יוסי בנאי, מופיעה השורה הנפלאה "במלכות על ים ערפָּלי". אין ים ערפָּלי אצל פּוֹ וז´בוטינסקי שיבץ אותו לצורך החריזה עם ´אנבל-לי´…
נתקפתי קדחת עצומה ובליל שימורים אחד תרגמתי את ´העורב´ לעברית, וכנער חרד מיהרתי למחרת להראות את תרגומי לעמיקם. "לא רע", אמר עמיקם והעיר מיד כעשרים הערות חמורות על הקצב, על החריזה ועל המשקל, כשהוא עומד על ההבדל העצום בין שווא נע לשווא נח בקצב השיר. בימינו הדיבוריים אין הבדל כה גדול בין השוואים אלא לצורך המובָנוּת. ואנו, כדי שנובן כהלכה, מבדילים טבעית בהטעמה, למשל בין ´בְּרוֹש' ובין ´בְּרֹאש´, אף שבשניהם אותו השווא. הבאתי שוב את השיר לעמיקם וכשהוא הואיל לחייך גמרתי בדעתי לתרגם לעברית את ´כל שירי אדגר אלן פּוֹ´ במלאת 200 שנה להולדתו של המשורר.
כשריכזתי לצורך הספר שלפנינו את כל שירי א. א. פּוֹ גיליתי עוד תשעה שירים פחות מוכרים שלו, שירים שכתב בנערותו וכן הקדשות ומכתמים. הבאתים בפרק הרביעי – ´שירים חיצוניים´. את שלוש הפּוֹאמות הגדולות שלו, ´טמרליין´, ´אל-אעראף´ ו´אוללום´, הצבתי בפרק השלישי – ´פּוֹאמות´. בפרק השני, ´שירים´, מצאתי לנכון לערוך את כל שיריו של פּוֹ בסדר כרונולוגי לפי שנות כתיבתם וכך יכול הקורא, לבד מההנאה שיפיק מהקריאה, לעקוב אחרי התפתחותו של פּוֹ כמשורר. בפרק הראשון הבאתי את ´העורב´ בלוויית איוריו הנפלאים של גוסטב דורה לשיר.